נמרוד זמירי, דור חמישי לחקלאים ובעל תואר שני בהתמחות במטעים ובמשתלות מהפקולטה לחקלאות, מטפח את מטעי הרימונים המשפחתיים במושבה יסוד המעלה. בימים האחרונים, לא היה לו רגע של פנאי בשל שיא הביקוש לסמל החג.
"השארתי במטעים יותר מ-100 טונות. הפסדתי כמעט מיליון שקל וכך גם משקים רבים שלא יוכלו לשרוד", מזהיר רוברט אמרוסי, מוותיקי המגדלים בגליל. "המדינה חייבת להתערב"
גדיד תמרים בערבה התיכונה
צילום: עופר גור
גדיד מטעי התמר בערבה התיכונה בשיאו, ומגמת העלייה ביבול התמרים נמשכת, כאשר היבול השנה יעמוד על למעלה מ-8,800 טון, לעומת 8,200 טון אשתקד, עלייה של כ-7%. הגידול נובע כתוצאה מנטיעות מאסיביות שבוצעו החל משנת 2015, בעת משבר הפלפל, מכניסת חלק מהמטעים החדשים לשלב ההנבה והסבת שטחי גידול רבים למטעי תמרים.
כאשר במטע הקיבוץ מעל ל-900 עצים מהזן. תמרי ה'ברהי' נגדדים באופן סלקטיבי כשהאשכולות בעלי התמרים המפותחים מורדים מהעצים. כלומר העבודה כוללת בדיקת כל אשכול ואשכול תמרים על עצי התמר, המזוהים כל כך עם אזור הכינרת.
התמרים נארזים בבית האריזה של הקיבוץ ומשווקים ישירות לשוק המקומי תחת המותג "קדמת כנרת".
לזן זה מיוחסות סגולות בריאותיות וישנם חברי קיבוץ הצורכים אותו נגד צרבות.
בעוד ענפי חקלאות אחרים מתמודדים עם אתגרים מורכבים וטלטלות בשווקים, ענף האבוקדו הישראלי ממשיך לצמוח ולשגשג. הוא מוכיח שוב ושוב כי הוא אחד מעמודי התווך של החקלאות המודרנית בישראל, לא רק בזכות האיכות הגבוהה של הפרי אלא גם בזכות יכולתם של המגדלים והיצואנים הישראלים להסתגל במהירות לשינויים בשוק העולמי. עונת היצוא הנוכחית, עם נתונים מרשימים של כ-120 אלף טונות שצפויים לצאת מישראל, מהווה עדות נוספת להצלחתו של ה"אב הכי חם" בעולם.
עונת גדיד התמרים נפתחה בחודש אוגוסט, ומגדלים בערבה, בבקעת הירדן ובצפון הארץ צופים גידול מרשים של כ-15% ביבול לעומת השנה שעברה. עם זאת, התחזית האופטימית מתנגשת עם מציאות מורכבת: קשיים בייצוא הפרי פוגעים בפרנסתם של כ-600 מגדלים ועשרות אלפי משפחות נוספות, המתפרנסות בענף במעגל השני.
חוזרים ארצה עם ארבעת המינים? כדי להגן על החקלאות הישראלית משרד החקלאות מבהיר: אסור להכניס לישראל סטים של ארבעת המינים ממדינות זרות
משפחת בוקר ממושב אמנון בעמק הירדן מזמינה משפחות להגיע למטע, וליהנות מקטיף עצמי במחירים מוזלים: "החלטנו לא לבכות על המנגו שלא נקטף, אלא להפוך אותו לחוויה"
על המלך שנוסע מממלכתו ומגלה בתדהמה שיש מקומות שבהם אין מכירים בצל, ואחרים שבהם לא יודעים מהו שום. נזכרתי בסיפור הזה כשהגעתי לקניות בסופר. אני מקפידה לקנות פירות וירקות מתוצרת הארץ - גם מטעמי איכות וטריות וגם משיקולים של תמיכה בחקלאות המקומית. הבעיה הייתה, שככל שניסיתי לא הצלחתי למצוא שום בגידול מקומי. וזוהי רק ההתחלה. אם לא נחשב מסלול מחדש, בשנים הקרובות ייעלמו ענפי חקלאות נוספים מאדמת הארץ.
