חקלאות

בעקבות קמפיין משרד החקלאות ולרגל הכניסה לתוקף של חוק סימון ארץ מקור גם במכירה מקוונת:

85% מהציבור מעדיף לרכוש תוצרת חקלאית מקומית

תוצאות הסקר שנערך על רקע המלחמה ניתן ללמוד כי החשיבות של חקלאות הישראלית התעצמה בעיני הציבור, ובהתאמה גם החשיבות של סימון ארץ המקור 
חובת הסימון חלה כבר מסוף חודש דצמבר 2023 על פירות וירקות טריים, מוצרי חלב, בשר טרי (עופות, בשר בקר) ודגים, ומחויבת גם בפלטפורמות המכירה המקוונות מ-24.02.2024

על מדינת ישראל להמשיך לפתח מדיניות חקלאית אחראית ולספק תמיכה נדרשת לחקלאים

החקלאים, ובהם אני, נותרנו ללא ידיים עובדות בעקבות נטישתם של העובדים הזרים את הארץ והפסקת כניסתם של עובדים פלשתינים • דרושה תוכנית מקיפה

מאז פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר נקלע ענף החקלאות בישראל למשבר הגדול ביותר שידע מאז קום המדינה. כענף שגם כך עמד מול אתגרים אינספור לאורך השנים, חוסר תקציבים ועידוד תוצרת מיובאת שפגעה בו אנושות, ביום אחד קמו החקלאים לעידן אחר ושחור ששינה את הכל.

מלחמת "חרבות ברזל" היא הזדמנות לשינוי כיוון בחקלאות הישראלית

ישראל צריכה לשלב פיתוח וקידום הסטארט-אפים לפתרונות טכנולוגיים לחקלאים הקטנים, כחלק מפיתוח החקלאות בפריפריה. בדרך זו נאפשר גם הקטנת התלות בפועלים זרים וגם שמירה על המרחב החקלאי בפריפריה

בעשורים הראשונים לאחר הקמת המדינה היוותה החקלאות מרכיב מרכזי בכלכלת ישראל, כולל יצוא תוצרת טרייה לחו"ל. התפתחות החקלאות נשענה במידה רבה על מערכות מחקר והדרכה ציבוריות שתרמו לפיתוח תוצרת חקלאית איכותית ועתירת יבול, שנחטפה בשווקי היצוא.

במקום בו תחרוש המחרשה: החקלאים חזרו לעוטף עזה והעבירו מסר לחמאס

לראשונה מאז הטבח בשבעה באוקטובר ופרוץ המלחמה, מספר חקלאים חזרו לעוטף עזה וקיימו אירוע חרישה גדול בשטח עזה

מתנועת תמונת הניצחון נמסר כי "אויבנו ילמדו אלו עוצמות רוח יש בעם ישראל ואצל החקלאים הישראלים. היכן שתעבור המחרשה - שם יקבע הגבול. תנועת ׳תמונת הניצחון׳ יוצאת בקריאה ברורה לשינוי תפיסת הביטחון, זו התנועה של העם". 

משמעות הצעת האוצר הייתה סגירת משרד החקלאות

אבי דיכטר

אבי דיכטר
צילום עמוס בן גרשום לעמ

השר אבי דיכטר: "משמעות הצעת האוצר הייתה סגירת משרד החקלאות. בלמנו את זה"

בשבועות האחרונים נאבק שר החקלאות דיכטר בתכנית האוצר לשינוי משרד החקלאות. בראיון ל'דבר' הוא אומר: "כל הפנטזיות לשינוי מבני ירדו מהפרק" | על הרפורמה בחקלאות: "עשר שנים מורידים מכסים וזה לא מביא להוזלה" | על מחיר המים: "בשום מקום בעולם החקלאים לא משלמים כל כך הרבה"

הודעה על ארכה להגשת תביעות לפיצויים בעקבות מלחמת חרבות ברזל

לאור התמשכות המצב הביטחוני בו שרויה המדינה עקב מלחמת "חרבות ברזל", ועל מנת להקל על ציבור לקוחות רשות המסים בכלל זה בעלי עסקים המשרתים במילואים, החליט  מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ, על מתן אורכה להגשת תביעות  לפיצוי בהתאם לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד- 2023 (להלן: החוק), ובהתאם לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), תשפ"ד-2023(להלן: התקנות).

להלן המועדים לאורכה עבור תקופת הזכאות אוקטובר ו/או ספטמבר אוקטובר 2023 :

מצוקת החקלאים בצפון: העובדים עזבו, הפיצויים לא נראים באופק

שמונה יישובים שלא פונו ממועצת גליל עליון מנסים להמשיך לעבוד תחת אזעקות בלתי פוסקות.

העובדים המעטים שנותרו ומסכנים את חייהם מתמקדים בענפי הביצים והבקר

על רק הימשכות המלחמה: האם נמצא הפיתרון למשבר החקלאות?

כמעט ארבעה חודשים בתוך המלחמה ושוב עולה הסוגיה המדאיגה של הביטחון התזונתי של מדינת ישראל. בין אם זה חרם, בין אם אלו החות'ים, שגורמים לעיכוב סחורות בדרכן לישראל,

בין אם אלה חברות שהפסיקו ואולי יפסיקו בעתיד לשנע לכאן סחורה. וזה עוד לפני שדיברנו על החקלאים הישראלים, שעדיין אין צפי לשובם אל המטעים שנמצאים בקרבת הגבול בצפון ובדרום. נוסיף לכך את העובדה שאין עדיין צפי לסיום המלחמה ואפשר כי לא יהיה מנוס מפתיחת חזית נוספת בצפון, וניווכח שגם היבולים של השנה הבאה בסכנה.

אלפי דונמים של פירות ייקטפו: נזקי החקלאות בעקבות המלחמה

ענף החקלאות הוא אחד הענפים שספג הכי הרבה נזקים בעקבות המלחמה, כאשר כבר בימיה הראשונים של המלחמה, עזבו עשרות אלפי עובדים זרים את הארץ, ולאחר מכן שטחים רבים נותרו ללא יכולת לעיבוד או לקטיף