חקלאות

המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה תמ"א לייצור חשמל מעל שדות חקלאיים,

הכוללת אפשרות לפריסת עד 300 דונם של פאנלים סולאריים מעל גידולי שדה ללא צורך באישור גורמי התכנון במשרד החקלאות • שר האנרגיה אלי כהן: "אנו מאפשרים ייצור חשמל במחיר תחרותי"

המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את התמ"א הראשונה בישראל לייצור חשמל מעל שדות חקלאיים ("אגרו-וולטאי"). התמ"א כוללת אפשרות לפריסה נרחבת (עד 300 דונם) של פאנלים סולאריים מעל גידולי שדה ללא צורך באישור גורמי התכנון במשרד החקלאות, לעומת 150 דונם בלבד בטיוטת התמ"א. המטרה: לעודד פריסת פאנלים סולאריים בלי לפגוע בתפוקה החקלאית.

יריב בן עמי מעניק תמיכה לחקלאים שסובלים מהתופעה – שהגיעה גם לחברה שבבעלותו •

"אנחנו חיים פה תחת שלטון זר", אמר יריב ל-N12 • "איפה השרים? איפה מי שישמור על העסק שלי?" • תיעוד: כך נשמע ניסיון הסחיטה

שנים האחרונות יריב בן עמי, הבעלים של חברת הדסים המספקת שירותים חקלאיים בכל הארץ, מוביל התארגנות של חקלאים ובעלי עסקים בדרישה לעצור את סחיטת דמי החסות בישראל. ארגון "עד כאן", שהוא ממייסדיו, מעניק תמיכה לרבים ומנסה להוביל שינויי חקיקה.

מחירי הפירות והירקות ממשיכים לעלות לצרכן, אבל מה עם הרווח של החקלאים שאחראים על הייצור?

יוקר המחיה בישראל ממשיך להחמיר מאז פרוץ המלחמה. כיום ישראל נחשבת לאחת המדינות היקרות ביותר בעולם, במיוחד ביחס להכנסה הפנויה של תושביה. על פי דו"ח של ארגון ה-OECD משנת 2022, מחירי המחיה בישראל גבוהים ב-38% מהממוצע במדינות ה-OECD, מה שממקם אותה במקום הראשון ברשימה זו. לאחר מכן, מדורגות שווייץ, איסלנד וארצות הברית.

ענף החקלאות בישראל ניצב בשנים האחרונות מול אתגרים קיומיים רבים. מלחמת "חרבות ברזל" הקצינה את האתגרים הקיימים ואף החריפה את חוסר היציבות של הענף. חקלאים רבים באזור העוטף, הנגב המערבי ובגבול הצפון ספגו וסופגים בימים אלו פגיעותה קשות ביותר, חלקות שלמות הלכו לאבדון עקב שריפות לשטחים רבים לא ניתן להגיע ולקטוף את היבול הפכו לשטח צבאי סגור או נרמסו על ידי כלים כבדים, קיים חוסר בכוח אדם ממקצועי שמקשה עוד יותר על החקלאים ועוד. 

מ-40 אלף משקים לפני 40 שנה ל-17 אלף כיום – רכבת התבגרות החקלאים אינה עוצרת

יו"ר ועדת המשנה שוסטר הזכיר את האופטימיות של גדי מוזס ואמר: רוצים שהוא יראה את תקומת החקלאות עוד בחייו; נציג האוצר: מכירים בהזדקנות החקלאים כבעיה – אך מדובר בתקציבים משמעותיים שצריכים לקבל ביטוי בסדר העדיפות של הממשלה.

יועץ ה-AI מנתח נתונים שמשודרים אליו מהעצים והאדמה וכן נתוני אקלים ומספק המלצות השקיה מדויקות ומוכוונות פעולה לכל חלקה

לאחרונה פורסם מקרה הרעלה המוני של חיות בר שנגרם כתוצאה משימוש לא נכון בחומרי הדברה. איך אפשר למנוע את ההרעלה הבאה?  

מאחורי כל תפוח נוצץ בסופר, ברוקולי ירוק וטרי אצל הירקן או גזר בשקית יש תעשיית חקלאות שעם השנים הלכה והתפתחה כדי לספק לנו שפע של פירות וירקות במשך כל השנה. בזכות הפיתוחים החקלאיים וההתקדמות הטכנולוגית אנחנו יכולים לאכול כמעט כל פרי וירק מתי שנרצה ולרוב במחיר שווה לכל נפש. יחד עם זאת, אחד הדברים שמאפשרים לייצר כל כך הרבה מזון בקלות הוא השימוש בחומרי הדברה.

אורי בן הרצל מונה למנכ"ל מכון המחקר מיגל, הנתמך על ידי משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה.

בן הרצל מחליף את דוד זיגדון שכיהן בתפקיד שבע שנים ומונה כעת לפרויקטור מיזוג מכון המחקר מיגל עם מכללת תל חי- להקמת אוניברסיטה בגליל.

טכנולוגיה חדשה פורצת דרך העושה שימוש בבינה מלאכותית באמצעות רחפנים, להדברה ביולוגית מדויקת, ללא חומרים כימיים, הוצגה היום (2.4) על ידי חברת ALTA בתערוכה החקלאית שהתקיימה כחלק מכנס חקלאות העתיד בגליל העליון, ביוזמת מכון המחקר מיגל.

בני בן מובחר ראש מועצה אזורית מבואות החרמון ויו"ר אשכול גליל מזרחי: המדינה הייתה צריכה לקחת על עצמה, לסבסד ולתמוך בחקלאות ובחקלאים בגליל ולתת את כל מה שנדרש על מנת שיקיימו חקלאות מתקדמת, רק כך נוכל להשאיר חיילים אמיתיים ללא מדים בגבולות

בריאיון אישי בוועידת "שדות חדשים", בשיתוף קבוצת חיפה ו"ידיעות אחרונות", מסביר שר החקלאות אבי דיכטר מה הוא הולך לעשות כדי להבטיח שיהיה פה מזון לכולם גם בעוד 25 שנה,

איך המלחמה השפיעה על עמדותיו באשר לתלות של ישראל במזון ממדינות אחרות, מה תסריט האימים שאליו הוא נערך – ולמה חלק מרכזי מהפתרון טמון בחדשנות הישראלית בחקלאות