על ההתמודדות עם בריחתם של הפועלים הזרים ועל היעדר הגישה לשדות
בארץ מפונה המונח "התלם האחרון" מקבל לפתע משמעות חריפה. הרעיון שלפיו שדה הופך לתוואי גבול החל כבר לפני יותר ממאה שנה, כשהחלוץ והמנהיג הציוני יוסף טרומפלדור אמר: "במקום שבו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון - שם יעבור גבולנו", ובישראל של שנת 2024 נדמה שאין תיאור מדויק מכך.
דוד ביטן
צילום: קובי--גדעון-לע"מ
נשיא ארגון המגזר העסקי: הנזקים לחקלאים נאמדים בקרוב למיליארד שקל; רשות המסים: שילמנו מקדמות של כחצי מיליארד
חקלאים בעלי שטחים שנמצאים על סף הגבול של 7 הקילומטרים מגבול רצועת עזה ,המאפשר קבלת פיצוי ממנהלת תקומה, חוששים שלא יקבלו פיצויים, או שפיצויים עבורם יובילו לקיזוז מהאחרים | יו"ר ועדת המעקב למנהלת תקומה, ח"כ אלון שוסטר: "המדינה צריכה להקים מערך דומה גם עבור חקלאי הצפון"
חשש בקרב חקלאי העוטף: מושבים וקיבוצים הצמודים לגבול שלפיו נקבע מתווה הפיצויים ימצאו את עצמם מחוץ למערך הפיצויים, אך במידה ויכללו – התקציב שיקבלו ייגרע מהתקציבים של שאר היישובים.
מאז הוא וחקלאים נוספים שאדמותיהם הוכשרו לטובת צורכי צה"ל לא עובדים. השטחים הושבו הרוסים ולא ניתנים לשימוש – והבעלים שלהם נותרו ללא פרנסה וללא פיצוי. משרד הביטחון: "הנושא בבדיקה"
בתחילת חודש אוקטובר, עם פרוץ המלחמה, הכשירו בצה"ל שטחים חקלאיים ברחבי הצפון לצורך שימושים צבאיים, אך לא דאגו לפצות עד כה כמה מהחקלאים ששדותיהם נלקחו מהם. חודשים אחרי, אלה מבקשים פתרונות מהמדינה כדי שיוכלו סוף-סוף לשוב ולהתפרנס מעבודת האדמה.
כחלק מהדוח השנתי מפרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן
בדיקה ביחידת הפיצו"ח- היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות במשרד החקלאות
בחוות "גוונים" שבפאתי כרם מהר"ל מגדלים ירקות, שומרים על הקרקע ומארחים מתמודדי נפש צעירים שהמגע עם האדמה מרפא אותם ● האתגר הבא הוא להפוך את העשייה הברוכה לכלכלית
את האתגרים הרבים, ונותן תמונת מצב רחבה על מצב החקלאות בישראל בשנת ה-76 לעצמאותה "החקלאות בישראל היא התגשמות חזון הנביאים"
דו"ח חדש ומקיף שמתפרסם סוקר את מצב החקלאות בישראל בשנת ה-76 לעצמאותה.
החקלאות והתיירות שנפגעו בעקבות המלחמה המתמשכת והמצב הביטחוני המתוח
