חקלאות

בזמן שההייטק הישראלי פורח, הטעות של דחיקת העיסוק בחקלאות חדשה גובה מחיר כבד

בעידן בו העולם מתמודד עם מחסור במים, מזון ושינוי האקלים. וגם בישראל, שרוצה לסגור פערים ולהבטיח תזונה לכל אזרחיה

בעידן משבר התעסוקה של פוסט קורונה, אנו נדרשים לשאלה איפה הם מנועי הצמיחה לתעסוקה וגם להצמחת הכלכלה הישראלית.

בעולם אנחנו רואים לפנינו אתגרים בשינוי האקלים שמשפיעים גם על תפוקת המזון והמים, דיגיטציה מואצת אשר שמה לה למטרה לשנות תעשיות מסורתיות בנות מאות שנים, והזדמנויות חובקות עולם בתחומים אלו.

משרד הפנים השיק מיזם לחלוקת כרטיסי מזון לאוכלוסיות מעוטות הזדמנויות

אין להקל ראש בחשיבות של יצירת ביטחון תזונתי למשפחות שאין להם אותו, אך חשוב לזכור שהמטרה היא לייצר עצמאות תזונתית, שתשחרר את המשפחות מהצורך בעזרה, ויש דרכים - ואפילו אקולוגיות - לעשות זאת

לאחרונה, השיק משרד הפנים מיזם לחלוקת כרטיסי מזון לאוכלוסיות מעוטות הזדמנויות, בתקציב העומד על כ-700 מיליון שקל, ומחולק באמצעות כרטיסים נטענים ל-200 אלף משפחות.

ירדנו דרומה וחזרנו עם המלצות לשלל אטרקציות באזור. אם יש לכם 24 שעות פנויות או יותר, אתם מוזמנים לצאת איתנו למסע קצת אחר. הערבה - חלק ב'

בין המועצה האזורית תמר בצפון לחבל אילות שבדרום, שוכנת לה הערבה התיכונה. על אוצרותיה התחלתי לספר לכם בשבוע שעבר, אך זאת הייתה רק טיפה בים, שכן מדובר בשטח נרחב ועשיר בשמורות טבע - ורק שבעה יישובים. על שניים מהם אספר השבוע: חצבה שבצפון הערבה התיכונה וצוקים בדרום. אז יאללה - בואו נצא למסע.

אנחנו שוטפים אותם ולפעמים מקלפים אבל מה אנחנו יודעים על חומרי ההדברה שנמצאים בתוך הירקות והפירות שאנחנו וילדינו אוכלים.

דו"ח שנתי שנערך בארה"ב מצא גם השנה מאיזה פירות וירקות כדאי להזהר ואילו דווקא בטוחים לאכילה

ד"ר חנה קויומדז'יסקי שרדה את השואה, עלתה לארץ והתקבלה למכון וולקני. במסגרת עבודתה היא חקרה קרקעות המיועדות לחקלאות.

במכון העניקו לה תעודת הוקרה על פועלה. בספר האורחים של מכון וולקני היא כתבה: "עברתי שם את החלק הטוב והמאושר של חיי"

ייתכן שללא הקורונה הנושא היה נותר מתחת לרדאר. אולם המשבר המתמשך, ששינה את עולמנו, הוכיח שוב והזכיר לכולנו את חשיבותם של החקלאים ואת הצורך לשמור עליהם פעילים

בקרוב מאוד נוכל כולנו לממש שוב, בפעם הרביעית תוך זמן קצר יחסית, את זכותנו הדמוקרטית - וניגש להצביע בבחירות הכלליות.

החקלאות בישראל נעלמת והולכת. ערכי הציונות הבסיסיים לא תמיד עומדים בקנה אחד עם חלק מהערכים של העולם השוויוני שהמדינה כל כך רוצה להיות חלק ממנו

כבר כמה שנים טובות שט"ו בשבט, שצוין ביום חמישי האחרון, הפך לחג ירוק. חודש שבט מוקדש לאיכות הסביבה והרבה פחות לנטיעות.

זה לא במקרה. בכל מה שקשור ל"מפעל הציוני" במדינת ישראל של העשור האחרון ‑ החל מחקלאות ועד לבנייה ‑ יש הרבה יותר "מינהל תקין" ופחות מדי ציונות. מרוב בירוקרטיה כבר לא רואים את היער.

לקראת ט"ו בשבט, קורא ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל לציבור, לצרוך פירות טריים ארץ ישראליים, במקום פירות יבשים המיובאים מחו"ל. 

"ט"ו בשבט הוא חג החקלאות ותנובת האדמה. אין סיבה לציין אותו דווקא באכילת פירות יבשים מיובאים, בשעה שאפשר לחגוג עם פירות טריים מתוצרת הארץ, ליהנות מהאיכות ומשפע הערכים התזונתיים ובמקביל, לתמוך בכלכלה המקומית ובחקלאים הישראלים, בייחוד בתקופה זו, בעיצומו של משבר הקורונה, אשר פגע גם בחקלאי ישראל" אומר בלחסן.

בחממות של אודי גרוס בעמק חפר גדלים פלאים קולינריים - נבטים עזי טעם שבועטים בחך ובלשון, ויש בהם גם עדינות מופלאה

אז בבית הספר, קטניות מונבטות על אדן החלון וברק בעיניים של המורה לטבע, שהסבירה לנו על הזרעים המורכבים מעובר, מאגר מזון וקליפות מגינות. גופי רבייה זעירים המסוגלים להמשיך להתקיים, לעיתים בתנאי אקלים קשוחים, כמו קסם רדום של מטען גנטי המחכה לנשיקת מים, שמש ואדמה שתעורר אותו, תקרא לו לממש את ייעודו במלאכת החיים - בטבע או בשדות. 

החקלאות הישראלית היא גאווה לאומית ורכיב מרכזי בעוצמה המדינית של ישראל,

אך היעדר ההשקעות, העדפת היבוא, המחסור בידיים עובדות והפשיעה הגוברת מסכנים אותה

החקלאות הישראלית היא גאווה לאומית ורכיב מרכזי בעוצמה המדינית של ישראל. בזכות עשורים של השקעה בחקלאות בשנותיה המוקדמות של ישראל, מדינות העולם מכירות בנו כמעצמת ידע חקלאי. את מעמדה של ישראל כמעצמה בתחום מסכנים כעת, בין היתר, היעדר ההשקעות, העדפת היבוא, פערי התיווך הפוגעים ברווחי החקלאים, המחסור בידיים עובדות והפשיעה החקלאית הגוברת. הללו הובילו לשיעור הולך ומצטמצם של חקלאים בישראל.