ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל מדווח כי, השנה יבול האבוקדו בארץ יעמוד על כ- 150 אלף טון (!) כאשר הממוצע בשנה עומד על כ- 120 אלף טון. בזכות תכונותיו הבריאותיות, נמצא האבוקדו בקטגורית ה'סופר פוד' ובשנים האחרונות עולה הביקוש בעולם לצריכתו בעשרות אחוזים, עובדה המעודדת חקלאים רבים לגדל אבוקדו.
ירון בלחסן עם זן "מלומה"
צילום: ארגון מגדלי הפירות
תכירו את "מלומה": זן חדש של אבוקדו נקטף בימים אלה בישראל ויגיע למדפים עוד החודש. הגלעין שלו קטן יותר, כך שיש בו יותר פרי, והקליפה שלו קלה לקילוף ומאפשרת להוציא את הפרי בקלות.
על פי הערכות מדובר בהיקף כולל של כ-2,000 דונם
יותר מ- 130 אתרים להקמת פיילוטים המשלבים מחקר ופיתוח ובוחנים את השילוב בין גידול חקלאי לייצור חשמל סולארי הומלצו אתמול (יום ג') לקידום על ידי ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה (הולנת"ע). היקף התכנית עומד על כ-17 מיליון ₪ לשנת 2022: 14 מיליון שיוקצו ממשרד החקלאות, ועוד 3 מיליון ממשרד האנרגיה.
הכנס, ביוזמת העמותה לקידום חקלאות מחדשת ואגרופורסטרי, מתקיים כחלק מאירועי יום הקרקע העולמי ובסמיכות לועידת האקלים של האו"ם ויתמקד בנושא: החקלאות המחדשת- בפרקטיקות בפועל, בפוטנציאל, באתגרים, בהקשר לשינויי האקלים, וכמובן- מי יתמוך בשלב המעבר?
הכנס יתקיים בין השעות: 16:30-08:30 וב17.00-19.00 אירוע חברתי לחשיבה משותפת ומינגלינג
סדר היום:
חברת קלריפרוט (Clarifruit), המפתחת פלטפורמה לבקרת איכות של תעשיית הפירות והירקות, גייסה 12 מיליון דולר בסבב A בהובלת הקרנות Firstime והקרן השוויצרית-ישראלית Capital Champel. משתתפים נוספים בסבב הם Kubota, יצרנית הענק של ציוד מיכון וטכנולוגיות חקלאיות מיפן, קרן ההון סיכון NevaTeam Partners ומשקיעים פרטיים שהשתתפו בסבב ה-Seed.
אז יכולנו לפתוח בשאלה הקלאסית: מי אתם - אנשים שלא מסוגלים להריח קלמנטינה או כאלה שרוצים לקרוא לבתם הבכורה בשם הזה? אבל השנה היא 2022 בואכה 2023 ונראה לנו שהגיע הזמן להעביר את כל השיח הזה של פירות ההדר קדימה. בואו נדבר על היד של בודהה למשל או פינגר ליים, ואם טרם הכרתם את הפירות הללו עם השמות המאוד אקזוטיים האלו, כדאי שתישארו.
ההרצאות ייערכו ב'זום' בימי רביעי – בין השעות 10:00 ל-11:30 ; והן בשעות הערב – בין השעות 18:30 ל-20:00 (בכל יום רביעי-אותה הרצאה).
נושאי ההרצאות:
2.11.22 - בחירת עצים מתאימים במשתלה, הכנת הקרקע, שתילה נכונה ועקרונות ההשקיה
9.11.22 - עיצוב עצים צעירים
16.11.22 - גיזום עצים בוגרים
23.11.22 - מזיקים ומחלות בעצי נוי (הרצאת ערב בלבד, במועד זה לא תתקיים הרצאת בוקר)
30.11.22 - עיצוב, טיפול ואחזקה של עצי פרי
בתום כל הרצאה נשיב לשאלותיכם בכל נושא שתבחרו.
תפוח זן סטורי
צילום ארגון מגדלי הפירות
כמאה מגדלי תפוח, חוקרים ומדריכים, השתתפו בסיור מקצועי ביזמת שולחן מגדלי התפוח במועצת הצמחים, שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ומו"פ צפון במכון המחקר מיגל, של החברה לפיתוח הגליל, במטעים בצפון הגולן, להצגת החלקות הראשונות בארץ שניטעו לפני מספר שנים והחלו להניב, במטרה לבחון את תוצאות שיטות העיצוב השונות של 'קיר פירותי', כך שמטעי העתיד יאפשרו להגדיל את היבול ולבצע את קטיף הפרי באמצעות רובוטים ומיכון חקלאי משוכלל ומתקדם.
שי גולניו וירון בלחסן במטע קיווי בהרי הגליל-
צילום ארגון מגדלי הפירות
לאחר חמש שנים- הצלחה למחקר במעבדת 'חדשנות בפוסט-הרבסט' במכון המחקר מיגל, של 'החברה לפיתוח הגליל', להארכת איסום הקיווי kiwwi לאורך 10 חודשים (!) בקירור מבוקר, במטרה לשווקו לאורך השנה. כיום מקובל לאחסן את פרי הקיווי רק 6-7 חודשים מקסימום, ולאחר מכן מייבאים פרי, כולל מניו-זילנד.
איתמר לופו מנהל מעבדת "חדשנות בפוסט-הרבסט" במכון המחקר מיגל אומר: "שיווק הקיווי באופן מסחרי לאורך כל השנה, יחל בשנה הבאה, על בסיסי הטכנולוגיות ששווקו במעבדה. אנו כבר מתחילים בתכנון השיווק בשיתוף פעולה מסחרי עם בית הקירור "בראשית" בגולן, ובית הקירור "רפ-קור" בראש פינה. יש לציין כי המחקר ופיתוח הטכנולוגיה נעשו לטובת הצרכן הישראלי שיוכל לרכוש פרי מקומי משובח באיכות גבוהה ומחירים שפויים כל השנה. המחקר הינו חלק מהתפתחות תחומי הפודטק והאגרוטק באזור הגליל, למציאת פתרונות במחקרים יישומיים המתבצעים במיגל, לחיסכון במזון, והארכת חיי מדף של פירות וירקות ועוד".
המחקר מומן על ידי שולחן מגדלי הקיווי במועצת הצמחים ונערך בשיתוף פעולה עם מנהלת השולחן, אורנה סנדל ועם מגדלי הפרי שי גולני יו"ר שולחן הקיווי, עמית כהן ממטע קיבוץ מלכיה ורוני ליטבק ומתי דינור ממטע קיבוץ עמיר.
ד"ר דני גמרסני חוקר בכיר במעבדת 'חדשנות בפוסט-הרבסט', מכון המחקר מיגל, אומר כי בשנים האחרונות נערכו באזור הצפון, נטיעות רבות של מעל 500 דונם מטעי קיווי, הצפויים להגדיל משמעותית את סך היבול. לכן, להארכת משך האחסון של פרי הקיווי הישראלי חשיבות רבה:
ד"ר גמרסני: "במחקר מצאנו שלדחיית קטיף הפרי יתרונות רבים: טעם טוב יותר, התרככות תקינה וכושר השתמרות טוב יותר באחסון. כלומר, ראוי להמתין עם קטיף הפרי עד שיגיע למצב כשמדדי ההבשלה כוללים תכולת הסוכר של לפחות 7%, חומר יבש כ-16% ותכולת החומצה נמוכה מכ-2%" אומר ד"ר גמרסני ומוסיף: "במספר מחקרים וניסויים שנערכו במעבדה לאורך שנות המחקר, במטרה להאריך את זמינות הפרי, נבחנו מספר מועדי קטיף וטיפולים שונים, החל במטע, לעיכוב הבשלת הפרי. בעונה זו הצלחנו להאריך את משך אחסון פירות הקיווי מזן 'היווארד'- למשך 10 חודשים(!) תוך שמירה על איכותם, מוצקותם וטעמם ושיעורי הפרי הסחיר היו גבוהים מאוד. עם קטיף הקיווי של הזן הבכיר 'ברונו' שהחל בסוף חודש ספטמבר, מתאפשרת כעת זמינות של פירות קיווי ישראלי לאורך כל השנה".
ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל אומר כי למרות הטמפרטורות הגבוהות בקיץ האחרון, יבול הקיווי עלה השנה ויעמוד על כ-9,000 טון, עלייה של כ-20% משנה שעברה, אז עמד היבול על כ- 7,500 טון. כיום עומד היקף המטעים על כ-3,000 דונם בעיקר בגליל העליון, גליל המערבי ורמת הגולן. הקטיף מתחיל בסוף ספטמבר ונמשך עד סוף נובמבר. הפרי מיועד בעיקר לשוק המקומי והודות למחקר ופיתוח במכון המחקר מיגל להארכת חיי מדף ארוכים במיוחד, בקירור מבוקר, יתאפשר שיווק הפרי לאורך רוב חדשי השנה תוך שמירה על איכותו, מרקמו וטעמו.
שי גולני יו"ר שולחן הקיווי במועצת הצמחים אומר: "פרי הקיווי הישראלי מובחר, יפה וטעים במיוחד, בעל המרקם העדין והציבור ייהנה משפע קיווי טעים ובריא, בישראל צורכים בממוצע בשנה כ-6,000 טון קיווי, כאשר שיא צריכת הפרי הינה בעיקר בחודשי החורף. בחודשי הקיץ המאוחרים, לצרכי השלמה בביקוש, מתקיים כיום ייבוא של כ-1,000 טון קיווי. מחיר
