פירות

ישראל חוגגת חקלאות פורצת דרך בביתן הישראלי בתערוכת אקספו דובאי 2022

משרד החקלאות, בשיתוף מכון וולקני וארגון Start-Up Nation Central, יקיים בשבוע הבא בביתן הישראלי בתערוכת אקספו דובאי את כנס החדשנות הישראלית תחת הכותרת:
 Innovative Agriculture & Food for all 

בדגש על גידול מזון טרי ובריא בתנאי מזג אוויר קיצוניים בצל משבר האקלים הגלובלי • ישראל כמוקד ידע בסדר גודל בינלאומי, מהווה חממה למחקרים וחברות הזנק חקלאיות, ויש ביכולתה להציע מענה יצירתי לאתגרי האקלים המתגברים, כמו גם לייצר שותפויות בנושא

על רקע גל הקור הקיצוני הכירו את העצים שנכנסים "לתרדמת" בחורף ודווקא זקוקים לקור עז על מנת לפרוח?  ובאיזו שמיכה מתכסים עצי המנגו והאבוקדו?

משבר האקלים הגלובאלי גורם בשנים האחרונות לשלל אירועי מזג אוויר קיצוניים, כאשר הקיץ הולך ומתחמם, בעוד בחורף אנו מזהים יותר ויותר אירועי קור קיצוני. בעקבות צניחת הטמפרטורות בימים האחרונים, משרד החקלאות מסביר שבדיוק כמו שבני האדם מתחלקים לאוהבי קיץ ולאוהבי חורף, כך גם מיני העצים השונים.

מפקחי אגף ההסגר בשירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, השמידו עשרות שתילי קנביס רפואי שיובאו מפורטוגל,

לאחר שהתגלה בזמן היותם בהסגר כי הם נגועים בווירוס מסוג Hop Latent Viroid  (HpLVd). מדובר בנגיף בעל פוטנציאל נזק גבוה מאוד בגידול קנביס, שאינו קיים בארץ ועלול לגרום לפגיעה חמורה בהתפתחות הנוף ומערכת השורשים, האטה בגדילת הצמחים והפחתה משמעותית של כ-30% בתכולת הקבינואידים (החומרים הפעילים בקנביס).

ע"פ הערכות של הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, גל הקור גרם לנזק למטעי הפירות והירקות, שמסתכם בכ-45 מיליון שקל. נזקים משמעותיים נרשמו במטעי האבוקדו והבננה.

על פי הערכות ראשוניות של הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, היקף נזקי הקרה שהייתה בארץ בשני הלילות האחרונים – באיזור ה-45 מיליון שקל.

סיכום נתונים ראשוני שביצעה קנט, הקרן לביטוח נזקים בחקלאות, עולה כי משעות הבוקר (שלישי) התקבלו בחברה למעלה מ-200 דיווחים של חקלאים על נזקים שנגרמו לשדותיהם ומטעיהם מגל הקור שהתרחש בשני הלילות האחרונים. על פי אומדן ראשוני בלבד, היקף הנזקים הכולל עומד על כ-45 מיליון שקלים.

אנחנו שומעים לא מעט על הסגולות שיש לאוכל אורגני לעומת אוכל רגיל. חלק מהכתבות מתייחסות לכך שאין שום יתרון מהותי לאוכל אורגני על פני אוכל רגיל ולהפך. כדי לבדוק האם אוכל אורגני באמת בריא יותר מאשר אוכל רגיל, יצאנו לבדוק את כל הסגולות שיש לאוכל אורגני לעומת אוכל רגיל, הנה מה שמצאנו.

תחילה, מה ההבדל בכלל?

בתקופת חג האילנות, צריכת הפירות היבשים עולה בכ-50-60% לעומת חודש רגיל. בשנתיים האחרונות, בעקבות מגיפת קורונה | Covid-19, סגנון הצריכה פחות עקבי ומושפע מהשינויים וחוסר הוודאות במשק ◄ איגוד לשכות המסחר מבקש להדגיש שילדים הינם פגיעים במיוחד לסכנת חנק מדברי מזון למיניהם. למאכלי ט”ו בשבט, יש במיוחד מאפיינים המגבירים ההסתברות ל’חנק‘ בקרב תינוקות בשנת החיים הראשונה ופעוטות עד גיל 4 שנים.

מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות קורא לציבור לקראת החג: "אפשר לחגוג עם פירות מתוצרת הארץ ולתמוך בכלכלה המקומית".

ענף הפירות הטריים בישראל מגיע ל־23% מכלל התוצרת החקלאית

"ט"ו בשבט הוא חג החקלאות ותנובת האדמה, ואין סיבה לציין אותו דווקא באכילת פירות יבשים מיובאים, בשעה שאפשר לחגוג עם פירות טריים מתוצרת הארץ, ליהנות מהאיכות ומשפע הערכים התזונתיים ולתמוך בכלכלה המקומית ובחקלאים הישראלים". כך אומר מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות ירון בלחסן לקראת ט"ו בשבט, שיחול מחר.

לקראת ט"ו בשבט: משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יקימו כ-35 גינות קהילתיות בהיקף של 7 מיליון ש״ח בדגש על הפריפריה ורשויות מוחלשות

שר החקלאות ופיתוח הכפר והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, עודד פורר: "השילוב בין החקלאות לעיר עובר בין השאר בגינות קהילתיות. הגינות מחזקות את הקשר הקהילתי בתוך היישובים והמועצות, נותנות פתרון לבילוי משפחתי משמעותי ובעל ערך בשעות הפנאי ומאפשרות גידול של תוצרת טרייה לצריכה עצמית. נצלו את ט"ו בשבט לחבר את בני ובנות ביתכם לחקלאות עירונית”

ולנו יש וניל: רוב הווניל שאנחנו מכירים הוא וניל סינתטי וזול, אבל בחממות משוכללות ביסוד המעלה התחילו לגדל, לראשונה בעולם, וניל ישראלי טבעי באיכות גבוהה באופן מסחרי. היזמים: "למקל וניל יש בוקה של טעמים, שהצרכן הסופי לא רגיל אליו. וניל סינתטי הוא כמו טלוויזיה שחור לבן"

שר החקלאות עודד פורר נחוש להעביר את הרפורמה בענף, לא חושש מביקורות מגדלי הפירות והירקות, הלולנים והרפתנים - ומצהיר: "נממן 50% מעלות מכונה שתגביר תפוקה" • על ארגוני החקלאים: "רבים מהם ארכאיים" • על מתנגדי הרפורמה בממשלה: "אוכיח אותם על טעותם"

במשרד של שר החקלאות, עודד פורר, תלויות שתי תמונות ישנות. פנים מטושטשות של עובדי אדמה אוחזים בכלי חפירה ניבטות למצלמה. "זה סבא רבא שלי", מצביע פורר על אחת הדמויות המצולמות ומפרט כי הוא הגיע מבלארוס בסוף המאה ה-19.