פירות

כך מפקירה המדינה את החקלאים מול הפשיעה המשתוללת

אש בשדות

אש בשדות

הצתות של חממות וכוורות, גניבה של פירות ממטעים ותחושה קשה של ייאוש מול אוזלת היד של הרשויות.

נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושפים את המציאות העגומה של החקלאים הישראלים בשנים האחרונות: כמעט כל תיקי הפשיעה נגדם נסגרים ‑ וברובם אין בכלל חשוד. "כל אחד יכול לבוא לגנוב, לרמוס ולדרוס", אומר בכאב תומר שבתאי, שהגידולים שלו הוצתו

פחות מ-10% ממקרי הפשיעה החקלאית שדווחו הגיעו לכדי הרשעה, קרוב ל-90% מהתיקים נסגרים ‑ ובכ-60% מהתיקים שנפתחים אין בכלל חשוד. סקירה חדשה ומדאיגה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ממחישה כיצד נזנחו החקלאים במאבק מול מי שמנסים לפגוע בהם.

"כדי להסביר מה הם רוצים, בהתחלה מציתים טרקטור": החקלאים בצפון סובלים מדמי החסות

אש

אש

תופעת ה"פרוטקשן" השכיחה בדרום, שם במרבית המקרים התשלום נגבה על ידי בני החברה הבדואית, פועלת גם באזורים נוספים בארץ. חקלאים בצפון מלינים כי הפשיעה וכמות הנשק בחברה הערבית פוגעים גם בהם. "הם מבהירים לנו - תשלום שווה שקט". כתבה רביעית בסדרה

עדכון תעריפי המים לחקלאות ולמגזר הביתי – יולי 2021

השקיה

השקיה

מצורפים מחירי המים המעודכנים כפי שפורסמו באתר רשות המים. תעריפי המים מתעדכנים אחת לחצי שנה –
בחודשים ינואר ויולי. במסמך זה מובאים תעריפי המים המעודכנים לחקלאות ולמגזר הביתי

עיקר השינויים:
1 . מחיר המים הביתיים במחירי הקנייה עבור הכמות המוכרת עלה ב- 21.1% ומחיר המים מעל הכמות המוכרת עלה
ב- 3.2% .
2 . במחיר השפד"ן חלה עליה מזערית על פי המתווה המוסכם (מ- 1.416 ₪ ל- 1.43 ₪.)
3 . במים לגינון חלה עלייה של 4.1% (במחירי הקנייה ממקורות).

דוח ה-OECD לשנת 2021

חקלאי ישראל נהנים מתמיכה תקציבית קטנה ביחס לחקלאי האיחוד האירופי וארה"ב. רוב רובה של התמיכה בישראל מבוססת על הגנה מכסית

משרד החקלאות מנסה מזה מספר שנים לקדם מודל מוסכם וארוך טווח לתמיכות ולהגנה על הייצור החקלאי ברוח המלצות ארגון ה-OECD

מה גורם לפירות ולירקות להירקב מהר? בדקנו

פרי רקוב

פרי רקוב

רוצים להאריך את חיי המדף של הירקות והפירות שאתם קונים? המקרר לא אוטם היטב או מכוון לטמפרטורה לא מתאימה? "המקצוענים" עם עצות לאחסון חכם שלהם, בייחוד בעונת הקיץ החמה

אופן האחסון של הירקות והפירות, רמת האיטום של המקרר והטמפרטורה אליו הוא מכוון – כל אלו יקבעו את אורך חיי המדף שלהם.

כמובן שישנו גם הדבר הבסיסי ביותר, כמו איכות הירקות והפירות שאתם מגיעים, כמה טריים הם ומה הם עברו עד שהגיעו למטבח שלכם, אך זה כבר עניין אחר

על הממשלה החדשה לקדם תכנית חירום להתמודדות עם משבר האקלים ואיומו על עתיד התוצרת החקלאית בישראל

פורום ארגון מגדלי הפירות

פורום ארגון מגדלי הפירות
צילום ארגון מגדלי הפירות

ירון בלחסן מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל, כינס ישיבת חירום, להצגת דו"ח הירידה ביבול פירות הקיץ והיערכות להמשך עונת הקטיף, בהשתתפות אבשלום (אבו) וילן מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, צבי אלון מנכ"ל מועצת הצמחים, שמוליק תורג'מן מנכ"ל קנ"ט- קרן לביטוח נזקי טבע.

ראשי הארגונים החקלאיים ומגדלי הפירות קוראים לממשלה שתקום, להסדיר תכנית חירום לאומית, לתמיכה ממשלתית לפיצוי המגדלים בעונת הקטיף הנוכחית, ולהיערך, כבר מעתה, לשנים הבאות, עקב התחזיות העגומות להשפעות משבר האקלים על ענף הפירות - בבניית תכנית סדורה ותקציב הולם, במטרה לשמור על אסם הפירות של מדינת ישראל. 

זה מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במהלך מבצע "שומר החומות"

ישראל כץ

ישראל כץ
צילום: לע"מ

במסגרת המתווה יהיו מספר מסלולים בהתאם למרחק מהרצועה והנזק שנגרם • השר כ"ץ: "נמשיך לפעול מהר למען מי שנפגעו"

שר האוצר ישראל כ"ץ ומנהל רשות המסים סיכמו היום (שני) על מתווה הפיצויים בגין נזקים עקיפים עקב מבצע "שומר החומות".  במסגרת המתווה יהיו מספר מסלולים בהתאם למרחק מהרצועה והנזק שנגרם.

בדיון בראשות שר האוצר יחד עם גורמי המקצוע במשרד סוכם על מתווה פיצויים בגין הנזקים העקיפים, אשר מתבסס על המתווה של מבצע "צוק איתן" עם ההתאמות הנדרשות.

שר החקלאות: "לא חייבים לקנות כל פרי"

פירות קיץ

פירות קיץ

החורף החם הביא לזינוק במחירי פירות הקיץ אבל משרד החקלאות ממשיך לחסום כל ניסיון להפחית את המכס הגבוה על יבוא פירות

מי שביקש השנה ליהנות מפירות הקיץ גילה שהם שווים את משקלם בזהב כמעט. דובדבנים עולים 100 שקלים לקילו, נקטרינות ומשמשים 30 עד 40 שקלים לקילו, וענבים – 50 שקלים. אלה מחירים שהתרגלנו לשלם על אננס; אם כי גם במקרה הזה עולה התמיהה מדוע הוא יקר כל כך.

כשהישראלים מגיעים לחו"ל הם רואים את אותם פירות, ואף יפים וגדולים יותר, בשבריר מהמחיר הזה. הקושי גדול במיוחד לשכבות החלשות, שהשנה ייאלצו להימנע לחלוטין כמעט מאכילת פירות.

"ישראל היא מעבדה אקולוגית בקנה מידה עולמי"

פרופ' ירון זיו חוקר במשך 15 שנים את יחסי הגומלין בין אזורים חקלאיים ל"כתמים" טבעיים שנמצאים בתוכם – שטחים שעליהם לא ניתן לזרוע.

אותם כתמים, הוא גילה, קריטיים לשמירה על המגוון הביולוגי ויכולים לתרום לגידולים החקלאיים. את ההבנות שלו על היתרונות של שילוב מערכות הוא יביא עכשיו לבית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, שבראשו יעמוד, שם משתפים פעולה חוקרים מתחומי הגיאוגרפיה, מדעי כדור הארץ והסביבה, מדעי הבריאות, מדעי החיים, הנדסה סביבתית, לימודי מדבר ואקולוגיה על מנת להילחם במשבר האקלים ובאתגרים האקולוגיים.