שנת שמיטה
שנת תשפ"ב (ספטמבר 2021 – ספטמבר 2022) תהיה שנת שמיטה. שמיטה היא השנה השביעית במחזור של שבע שנים, והיא המונהגת אך ורק בארץ ישראל, שנת שמיטה הקודמת התקיימה בתשע"ה 2014.
כתב עת למדיניות, כלכלה ושיווק
החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה משרד החקלאות ופיתוח הכפר
לינק למטה
אבשלום (אבו) וילן
ראשי ארגונים ציבוריים התייחסו למשבר ולדרכי היציאה ממנו בפאנל בכנס "המעסיקים נלחמים באבטלה" של כלכליסט בשיתוף נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל. הם קראו לגבש תוכנית לאומית כוללת, לעודד השקעות ומעסיקים וליצור ודאות והכשרות מקצועיות. וסיכמו: "נדרשת כאן מנהיגות שלא חושבת רק על עצמה"
זרעים
Image by Loretta Rossiter from Pixabay
עמית יפרח
הישג למזכ"ל תנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח: מנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר וסמנכ"לית רשות המיסים מירי סביון, אישרו אתמול (ב') את הכללת תנועת המושבים בתוך תיקון החוק לסיוע כלכלי בעקבות נזקי הקורונה. לההחלטה תאפשר לאלפי חקלאים במושבים לקבל פיצויים שלהם לא היו זכאים עד היום, בשל היותם מועסקים במסגרת איחוד עוסקים.
פירות וירקות בשוק
צילום: Gabe Raggio from Pixabay
העגבניה מטורקיה? משרד החקלאות יוזם חקיקה ממשלתית שתחייב את רשתות השיווק לסמן את ארץ המקור של תוצרת חקלאית טרייה מיובאת ומקומית, בדגש על פירות וירקות, הנמכרת בתפזורת.
כיום הצרכן אינו יודע אם העגבנייה שהוא קונה בסופרמרקט מקורה בישראל או בעזה או בטורקיה. הוא אינו יודע האם הביצים שהוא קונה במכולת הן כחול לבן או שיובאו מאוקראינה או איטליה; והתפוח והאגס מארה"ב או ספרד.
פירות
צילום: RitaE Pixabay
מחפשים עובדים בחקלאות? לא יודעים למי לפנות? אנחנו כאן כדי לעזור!
בשל התפרצות נגיף הקורונה (COVID-19) בישראל וברחבי העולם, הוטלו מגבלות שונות הן על העסקים בישראל, והן על כניסה לגבולות המדינה למי שאינם אזרחי או תושבי ישראל.
מצד אחד מועסקים רבים במשק מצאו עצמם ללא עבודה, ומצד שני, חקלאים רבים מצאו עצמם ללא כוח עבודה הנדרש להמשך הייצור החקלאי.
יחד עם לשכות התעסוקה השונות, אנחנו מציעים לקשר בין המבקשים לעבוד בחקלאות בתקופה זו, עד חזרת המשק לשגרה ובכלל.
לפי הדו"ח, על המדינה לגבש תוכנית אב בנושא, תוך עידוד החקלאות הישראלית. "לאספקה או להיעדר מזון השפעה מרחיקת לכת על החוסן הלאומי"
"הבטחת אספקת המזון בישראל (ביטחון המזון) אינה זוכה כיום להתייחסות ממשלתית אסטרטגית המעוגנת בהחלטות רשמיות בדרג הלאומי, וזאת בניגוד למדינות רבות אחרות". כך עולה מעבודת מחקר שביצע מכון יסודות למדיניות ציבורית, גוף מחקר של קרן כצנלסון ובית ברל, תנועת המושבים והקיבוצים.
פירות בשוק
צילום: congerdesign from Pixabay
כלכלנית חקלאות: "התרת הרסן בתחום הגנת הצומח תעמיד בסיכון את מערך החקלאות הצמחית בישראל"
שדה חקלאי.
Image by Free-Photos from Pixabay
מהן ההשלכות מאחורי הדרישה ל"הסרת חסמים" וכיצד כן אפשר לשקם את החקלאות המקומית?
חוק ההסדרים הבליח למשך חמישה ימים להערות הציבור, ומנוסח הטיוטה שפורסם נראה כי ההשלכות הסביבתיות שלו לשנים הבאות עלולות להיות משמעותיות. ב-OECD ממליצים לא לפגוע ברגולציה סביבתית, ולתכנן השקעות תקציביות בראייה של קיימות סביבתית והפיכת המשק ליציב יותר, כך שיגדל החוסן הלאומי להתמודדות עם משבר האקלים והמשבר האקולוגי. חוק ההסדרים במתכונתו הנוכחית עלול להביא את הבשורה ההפוכה.
