למרות הבצורת והמלחמה: החקלאות הישראלית התאוששה ב-2025
דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראה כי ההתאוששות נבעה בין השאר מתמיכות ופיצויים מהמדינה בעקבות נזקי המלחמה
התאחדות חקלאי ישראל: "יש להבטיח את המשך הייצור החקלאי והגדלת התפוקה והפריון בישראל באמצעות השקעות הון בתשתיות מים, במו"פ, בחדשנות"
2025 הייתה שנה של התאוששות זהירה לחקלאות הישראלית, אבל לא של חזרה לשגרה. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (שלישי) מציגים תמונה מורכבת: ענף החקלאות בישראל ממשיך להתאושש, היקף הייצור וערך התפוקה החקלאית גדלו, ענפי בעלי החיים הובילו את ההתאוששות והייצוא התרחב. מצד שני, הנתונים חושפים את ממדי הפגיעה של הבצורת הקשה והמשך הלחימה באזורי הגבול, במיוחד בגידולי השדה, שמשתקפים מהיקף פיצויי מס רכוש ותמיכות של מיליארדי שקלים. עוד חושפים הנתונים את חשיבותה של מדיניות ממשלתית מוטת צמיחה בענף החקלאות, והשפעתה על יציבות הענף שמאפשרת אספקה רציפה של מזון טרי לציבור.
לפי הנתונים שהתפרסמו, ערך התפוקה החקלאית עלה ב-2.5% לעומת 2024 והסתכם בכ-38.9 מיליארד שקלים. עיקר הגידול נבע מעלייה בכמויות הייצור, כשמחירי התוצרת עלו בשיעור מתון של 1.1% בלבד. הוצאות החקלאים דווקא ירדו: ערך התשומות החקלאיות ירד ב-3.7% לכ-22.3 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות ירידה במחירי התשומות ובהיקף השימוש בהן.
אלא שמאחורי נתוני המאקרו מסתתרת מציאות מורכבת בהרבה, שמושפעת משילוב של שינויי אקלים, בצורת, גלי חום ומצבי קיצון במזג האויר, לצד מדיניות ממשלתית חקלאית וגיאופוליטית.
צניחה של 90% ביבול החיטה
2025 הוכרזה כשנת בצורת באזורים נרחבים. הפגיעה החריפה ביותר נרשמה בגידולים הצמחיים ובמיוחד בתפוקת גידולי השדה שירדה ב-17.3%. הפגיעה הבולטת ביותר הייתה בחיטה, שרשמה צניחה חריגה של 90% ביבול בשל הבצורת. יבול הזיתים לשמן ירד ב-50%, והושפע גם מהבצורת וגם מתופעת הסירוגיות ביבול: מחזור טבעי שבו שנת יבול גבוהה מתחלפת לעיתים בשנת יבול נמוכה. ירידות חדות נרשמו גם בכותנה, שירדה ב-57.7% בהשפעת הבצורת וגלי החום שפקדו את ישראל בקיץ 2025. בכמות הפירות ללא הדרים ומטעים צעירים נרשמה ירידה של 8%, בעקבות הבצורת והמחסור במנות קור, אך גם בשל הלחימה הממושכת בגבול הצפון.
זינוק של יותר מ-100% בייצור השום
דווקא ענף הירקות הפגין חוסן. תפוקת הירקות, תפוחי האדמה וירקות המקשה גדלה בכ-8.9%, עם עליות גדולות במיוחד בייצור שום – 105.4%, בצל – 33.3%, עגבניות למאכל – 15.9%, פלפלים – 2.7% וקישואים – 24.3%. עלייה בולטת נרשמה גם בגידול פטריות – 17.7% ותפוזים – 16.3%.
צניחה של 90% ביבול החיטה
2025 הוכרזה כשנת בצורת באזורים נרחבים. הפגיעה החריפה ביותר נרשמה בגידולים הצמחיים ובמיוחד בתפוקת גידולי השדה שירדה ב-17.3%. הפגיעה הבולטת ביותר הייתה בחיטה, שרשמה צניחה חריגה של 90% ביבול בשל הבצורת. יבול הזיתים לשמן ירד ב-50%, והושפע גם מהבצורת וגם מתופעת הסירוגיות ביבול: מחזור טבעי שבו שנת יבול גבוהה מתחלפת לעיתים בשנת יבול נמוכה. ירידות חדות נרשמו גם בכותנה, שירדה ב-57.7% בהשפעת הבצורת וגלי החום שפקדו את ישראל בקיץ 2025. בכמות הפירות ללא הדרים ומטעים צעירים נרשמה ירידה של 8%, בעקבות הבצורת והמחסור במנות קור, אך גם בשל הלחימה הממושכת בגבול הצפון.
זינוק של יותר מ-100% בייצור השום
דווקא ענף הירקות הפגין חוסן. תפוקת הירקות, תפוחי האדמה וירקות המקשה גדלה בכ-8.9%, עם עליות גדולות במיוחד בייצור שום – 105.4%, בצל – 33.3%, עגבניות למאכל – 15.9%, פלפלים – 2.7% וקישואים – 24.3%. עלייה בולטת נרשמה גם בגידול פטריות – 17.7% ותפוזים – 16.3%.
