מהורמוז עד משבר האקלים: מה מאיים על החקלאות הישראלית?

העובדים בורחים, המים מתייבשים - וחומרי הגלם אוזלים • נקודת הזמן הנוכחית מזמנת אתגרים משמעותיים לחקלאות הישראלית, שגם כך רגישה מאוד לזעזועים • המשרוקית של גלובס ממפה את הגורמים שיכולים לערער את עתיד הענף 

לוח השנה העברי מלא באירועים חקלאיים, אבל נדמה שהחג שמזוהה ביותר עם עבודת האדמה הוא שבועות: הקציר, הביכורים, הטנא - כל אלה הופכים את החג לחגיגה חקלאית. אבל השנה, חג הקציר פוגש את החקלאות העברית במצב לא פשוט.

הענף שמעצם טבעו רגיש לזעזועים, נאלץ להתמודד בנקודת הזמן הנוכחית עם קשיים שמציבים בעת ובעונה אחת מלחמה, אקלים וכוחות השוק. באילו אתגרים בדיוק מדובר? בשורות הבאות ננסה לסרטט את התשובה.

הידלדלות כוח אדם

כל ענף במשק תלוי בזה שיהיו אנשים שיעבדו בו. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בכל הנוגע לחקלאות כוח האדם נמצא בדעיכה מתמדת, משיא של כ־126 אלף עובדים בחקלאות ב־1962, לפחות מ־34 אלף ב־2022 - ירידה של 73% ב־60 שנה. כמובן, אפשר להניח שחלק מכך נובע מהשתפרות הטכנולוגיה, אבל משיחות שערכנו עולה שסוגיית כוח האדם היא אתגר של ממש בענף.

"החקלאות מתמודדת עם הצורך בכוח אדם ובידיים עובדות בענף, במיוחד על רקע השפעות המלחמה על המשק החקלאי", אומר לנו אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון.

מאפיין אחד של כוח העבודה הוא גיל החקלאים. במפקד החקלאות האחרון של הלמ"ס מ־2017, הגיל הממוצע של המשיבים לסקר (לרוב בעלי המשקים) עמד על 59. כפי שאומר לנו אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, זו לא תופעה ייחודית לישראל. ב־2020, 58% ממנהלי החוות במדינות האיחוד האירופי היו בני יותר מ־55, לעומת 12% בלבד מתחת לגיל 40. אך דורמן מציע לקחת את הדברים בפרופורציות ואומר כי "בהרבה משקים יש גם כניסה של דור ממשיך".

לכן, גדלה ההישענות על עובדים זרים. לביא מציין כי "משרד החקלאות פעל להגדלה משמעותית של היקף ההיתרים, מכ־30 אלף לפני המלחמה לכ־70 אלף כיום, כאשר מספר העובדים בפועל עלה מכ־20 אלף עם פרוץ המלחמה לכ־50 אלף כיום".

אבל לדברי דורמן, גם בהעסקת עובדים זרים יש אתגרים: "היום הם מגיעים ל־63 חודשים", הוא אומר. "עבור רבים מהם זה מה שנדרש כדי להפוך לעובדים מנוסים ומקצועיים, ויש לזה חשיבות מאוד גדולה להגדלת התפוקות ולהתייעלות".

מקורות המים מתייבשים

עניין נוסף, שמעלים בפנינו הן דורמן והן לביא, הוא נושא המים. ולא רק הם. בשנה שעברה, לאחר שזו הוכרזה רשמית כשנת בצורת, הוועדה לענייני ביקורת המדינה כינסה דיון חירום. יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי, הזכיר ששנים שחונות כאלו הולכות להיות תדירות יותר ויותר בשל משבר האקלים. נציג משרד החקלאות בדיון הזהיר שהתוצרת החקלאית ב־2026 צפויה לרדת ב־30%.

לפי השירות ההידרולוגי, שנת 2025 התאפיינה במיעוט משקעים חריג שהביא להחרפת מחסור המים הארצי. בעקבות זאת, קוצצה כמות המים השפירים המוקצית לחקלאות במערכת הארצית, ונקבע שלא תתאפשר השנה הקצאה למיזמים צמחיים חדשים.