יודע חקלאי פיקח: על אקלום, השבחה ופירות הגאווה הישראלית
בין שורות המטעים והשדות, לאורכה ולרוחבה של הארץ – בעיקר על גבולותיה – מתרחשת כבר עשרות שנים אחת המהפכות השקטות והחשובות שלנו.
שיתוף פעולה בין החקלאים והמגדלים המקומיים לחוקרי מו"פ צפון הוביל לאקלום זנים, השבחה חקלאית וחיזוק העצמאות הישראלית
לא רק המצב הביטחוני המורכב מאתגר את החקלאים בישראל. לאתגרים העצומים ולסכנות שאיתם הם מתמודדים, מצטרפים לאורך השנים האחרונות גם שינויי אקלים קיצוניים, שמצריכים פתרונות מתאימים לתוצרת. חוקרים וחקלאים משתפים פעולה ומפתחים זנים עמידים ומותאמים לאקלים הקיים (תהליך הנקרא אִקְלוּם), ואף מייבאים זנים מחו"ל והופכים אותם לישראלים לכל דבר, על אף האתגרים שבדרך – שכן חקלאות היא העצמאות שלנו.
עגבניות קיץ: הדבר החם הבא
החום הכבד בחודשי הקיץ בישראל הפך את גידול העגבניות לאתגר לא פשוט. עם זאת, מחקר שהתקיים במושב שעל שברמת הגולן, בגובה 700 מטרים, הוביל לתפוקה של 30 טונות עגבניות לדונם בגידול קייצי, מה שסיפק מענה קריטי לעצמאות חקלאית. "אני עוסק בפיתוח מוצרים חקלאיים מחוץ לעונה הטבעית שלהם כדי לשפר את האפשרויות וכן את הרווח החקלאי", אומר מנשה כהן, חוקר ותיק במו"פ צפון במיגל. "בקיץ יש בישראל מחסור בשווקים בעגבניות, בגלל החום הכבד. והנה בצפון הארץ הצלחנו לקבל תפוקה אדירה גם באמצע הקיץ. זה מאפשר לצמצם תלות ביבוא, במיוחד בתקופות חירום. כבר עכשיו יש חקלאים באזור שהחלו לגדל עגבניות קיץ, הודות ליזמות פורצת דרך של חקלאים ולמחקר שביצענו".
פטל בערבה: הפנטזיה היומרנית נשאה פרי
הרעיון לגדל פטל בערבה נשמע עד לפני 6 שנים יומרני, שלא לומר דמיוני. שבתאי כהן, חוקר ותיק ושאפתן במו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר, לא אמר נואש. "פטל משתייך למקומות קרים יחסית. לכן, אזור הערבה הוא המקום האחרון שהיו חושבים לגדל בו פטל. הרעיון היה לקחת צמח מאתגר, רגיש, אירופאי קלאסי ולנסות לקבל ממנו כאן יבול", מסביר כהן. "כיום, יש גידולי פטל בשרון, ברמת הגולן ואף בגוש עציון. כשהגיע אלינו המטפח של אחד הזנים, הוא היה המום מהאזור, ומזה שבכלל העזנו להביא את 'הגברת האירופאית' הזו לאקלים קשה כל כך".
בקרוב בכוסות: זן הענבים שעשה עלייה לישראל
ד"ר מרי דפני ילין, חוקרת מחלות צמחים ממו"פ צפון בוחנת בימים אלו זני ענבי יין המכילים גנים עם סבילות למחלות. זנים אלו יובאו מגרמניה, תוצרי פרויקט השבחה אירופאי. "אנחנו בוחנים את ההתאמה של הגפנים לארץ, ואת איכות הענבים והיין בחמישה אזורי אקלים שונים בישראל. בקיבוץ שמיר, למשל, אנו עוקבים אחרי חלקת מודל של 16 דונם בה נטועים 4 זנים שונים. כל הזנים נמצאו עמידים למחלות ברמה גבוהה, וכרגע אנו עוקבים אחר יבולי הגפנים זו השנה השנייה, כשאחד הזנים נמצא מצטיין הן בכמות והן באיכות היבול. לפרויקט זה שותפים מדריכת הגידול ד"ר תרצה זהבי, וד"ר מאיר שליסל מאוניברסיטת תל חי שבקרית שמונה, המכין את היינות", אומרת ד"ר דפני ילין.
