אם לא נעצור את הרפורמה - כולנו נבכה על חלב שנשפך
עמית יפרח
בתום שנתיים של מלחמה, כולנו יודעים שהחקלאים, ובהם הרפתנים, לא הפסיקו לעבוד גם תחת סיכון כדי לשמר את ביטחון המזון של המדינה.
עכשיו, במקום לתגמל אותם, באוצר דוחפים תוכנית שתגרום לסגירת עשרות רפתות ולפגיעה אנושה במשק החלב הישראלי
הרפורמה בענף החלב שמוביל שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, היא למעשה ניסיון מחודש להחיות תכנית ישנה שכבר נכשלה בעבר. היא לא תוזיל את מחיר החלב לצרכן, אך תפגע אנושות בפרנסת החקלאים ובביטחון המזון של כולנו.
מאחורי סיסמאות כמו 'תחרות חופשית' ו'הוזלת יוקר המחיה', מסתתר מהלך כלכלי קר ומנוכר שמבטל, בין השאר, את התכנון בענף אשר שומר על הרפתנים ואת מחיר המטרה השומר גם על המחירים לצרכן ופותח את השוק ליבוא חופשי שימוטט את הייצור המקומי.
מדובר באותה גישה קרה של פקידי האוצר, שמסתכלת על הרפת והחקלאי רק דרך גיליון האקסל – ומתעלמת מהחשיבות הלאומית, החברתית, הצרכנית והביטחונית של הענף למדינת ישראל כולה.
במילים פשוטות זו אינה רפורמה. זו תכנית חיסול לענף החלב הישראלי!
בישראל פועלות 620 רפתות בקיבוצים ובמושבים, המייצרות כמיליארד וחצי ליטר חלב גולמי בשנה, מתוכן 430 רפתות מושביות, רובן בגבולות המדינה. הרפת היא לא רק עסק – היא עוגן כלכלי, מנוע תעסוקה, מוקד חיים. כשסוגרים רפת, יישוב שלם מתחיל להתרוקן. בשנת 2025 בלבד נסגרו 21 רפתות מושביות וכל אחת מהן היא נורה אדומה לחוסן הלאומי של ישראל.
במלחמה ראינו כיצד החקלאים המשיכו לספק תוצרת חקלאית תחת אש, מתוכם גם הרפתנים שסיפקו חלב טרי גם כשירי טילים וחדירות מחבלים איימו על חייהם. הרפתנים והחקלאים לא עצרו ליום אחד. זהו ביטחון מזון במובנו העמוק ביותר: היכולת של המדינה להאכיל את אזרחיה גם בשעת משבר.
