תנועת האיחוד החקלאי בדרישה מהממשלה: "החזירו את הפועלים הפלסטינים"

תנועת האיחוד החקלאי קורא לממשלה להחזיר את העובדים הפלסטינים לחקלאות הישראלית

את על רקע העובדה כי רק מאות בודדות של ישראלים התגייסו לעזרת החקלאות וכן להכנת הכנת תכנית אסטרטגית להשבת העבודה העברית לחקלאות

אחד התחומים שנפגעו בצורה המשמעותית ביותר במהלך המלחמה הוא החקלאות, זאת מאחר ובוטלה הגעתם של העובדים הפלסטינים לאחר מתקפת ה-7.10, מאות בודדות של ישראלים התגייסו במהלך המלחמה לעזרת החקלאות, קורא האיחוד החקלאי להחזרת העובדים וכן להכנסת תוכנית אסטרטגית להשבת העבודה העברית לחקלאות.

האיחוד החקלאי פרסם הודעה הקוראת להחזרת העובדים הפלסטינים: "על רקע העובדה המצערת לפיה רק מאות בודדות של ישראלים התגייסו לעבודה בחקלאות- בתנועת כפרי האיחוד החקלאי קוראים להחזרת העובדים הפלשתינים לעבודה בענף החקלאות בטווח הקצר ובהכנת תכנית אסטרטגית להשבת העבודה העברית לחקלאות."

"המחסור האדיר בעובדים בענף החקלאות מהווה איום משמעותי על עתיד החקלאות בישראל. ניסיונה של הממשלה לייבא עובדים זרים אינו מדביק את המחסור האדיר שקיים, ולמרות הרצון הטוב של אלפי המתנדבים הישראלים, אין בכך כדי לתת מענה אמיתי לאתגרים."

"לפי נתוני מרכז המחקר של הכנסת בשנת 2019 מספר המועסקים בענף החקלאות היה כ 79 אלף, 21% מהם פלשתינים ו 31% זרים, כאשר שכרם של הפועלים הפלשתינים הוא מחצית משכרם של העובדים הישראלים או הזרים (3,708 שקלים). בשנת 2022 הועסקו כ- 74 אלף עובדים בחקלאות, כשליש מהמועסקים עובדים זרים, ורבע פלשתינים כאשר שכרם של העובדים הפלשתינים עלה אך במקצת."

"מאידך, העסקת עובד זר כרוכה בעלויות נכבדות ובבירוקרטיה. נכון ל 2023 לפי תחשיב בסיסי לפי חוקי המדינה שנעשה, לכאורה עובד תאילנדי מכניס לכיסו לפחות 8000 שקלים לחודש אלא שמאחר שהעובד התאילנדי בא לארץ בכדי להרוויח הוא עובד שעות נוספות מלא ולכן המשכורת כמעט מוכפלת. יותר מכך- ברגע שלא מתאפשר לו לעבוד שעות נוספות הוא בורח לחקלאי אחר."

העלות לחקלאי אינה מסתכמת רק בשכר המשולם לעובד הזר ולכך יש להוסיף תשלומי מס הכנסה, ביטוח לאומי וכן פיצויים ופנסיה, ביטוח רפואי, מגורים, הזנה, אגרות ועוד כאשר מתוך כל הוצאות אלה מוכרים כהוצאה כ 600 שקלים בחודש בלבד לפועל במקום 1800 שקלים לפועל בחודש- כל זאת כאשר תקופת ההעסקה מוגבלת לתקופה בת חמש שנים.