שדה עגבניות וחשמל: כך נרתמת החקלאות לתעשיית האנרגיה הסולרית
מה עושה מדינה קטנה וצפופה כמו ישראל כדי להתגבר על בעיית השטחים שתופסים מתקנים סולריים? מחקר פורץ דרך בבית הספר לקיימות ולשינויי אקלים באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מצא כי למתקנים פוטו וולטאים, הממוקמים בשטחים חקלאיים יש השפעה חיובית גם על הצמחים וגם על הפאנלים
הפקת אנרגיה מתחדשת מאור השמש על ידי מתקנים פוטו וולטאיים היא ההבטחה הגדולה ביותר בעולם הקיימות והאנרגיה הירוקה. אבל מה עושה מדינה צפופה וקטנה כמו ישראל שאין לה קרקע פנויה לפריסה רחבה של פאנלים סולריים? התשובה, מתברר, נמצאת במקום מפתיע למדי - ענף החקלאות.
יצאנו לפגוש את פרופ' אביתר אראל מבית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואת ג'וליאן ליף מחברת גיאו-טבע, שחברו יחד למחקר הבוחן את אחד התחומים המרתקים כיום בתחום הקיימות והאנרגיה הסולרית – שילוב בין חקלאות לאנרגיה סולרית. או בקיצור: אגרו וולטאי.
אנרגיה סולארית