קיצוץ אגרסיבי בתקציב מכון וולקני, חשש להמשך קיומו

הממשלה מתכוונת לקצץ 21% מתקציב המוסד הגדול ביותר בישראל למחקר חקלאי; פרויקטים רבים יופסקו, 24 תקני כוח אדם יבוטלו ובמכון מזהירים כי הדבר יוביל בהמשך לסגירתו

שנות השישים פיתוח חקלאי בקיבוץ חצרים הצליח לשנות את פני החקלאות: טפטפות שמייעלות את ההשקיה, במדינה שבה משאבי המים אינם עניין של מה בכך. אותו פיתוח מקומי הפך פופולרי ברחבי העולם, והוא לא לבד: ישראל נודעת ברחבי העולם כמובילה בטכנולוגיות חקלאיות פורצות דרך. למרות ששמה של ישראל בתחום הולך לפניה, כעת החליטה הממשלה לקצץ 21% מתקציבו של מכון וולקני – המוסד הגדול ביותר בישראל העוסק במחקר חקלאי. המשמעות היא הפסקתם של מחקרים רבים ופרויקטים בשלבי פיתוח, גם כאלו המצויים כבר בשלבי עבודה. כעת במכון מזהירים: "משמעות הקיצוץ של שנת 2024 בהיקפו הנוכחי היא השבתה מוחלטת של הפעילות המחקרית במכון שתוביל בהמשך לסגירתו".

חידושים שפותחו לאורך השנים במכון וולקני מיושמים בארץ ובעולם בתחומים כמו השקיה, חקלאות באזורים צחיחים, טיפול בתוצרת לאחר הקטיף, הגנת הצומח וזנים חדשים של פירות וירקות. המכון הוא אחד המובילים בעולם בתחומו, ויש לו חשיבות מקומית רבה: באופן יום יומי, הוא מסייע לחקלאי ישראל במציאת פתרונות לבעיות שונות, כמו למשל מניעה וריפוי של מחלות שמתגלות בצמחים. יש לו חשיבות רבה גם עבור הביטחון התזונתי המקומי, בשל עבודתו על פיתוח זנים אמידים לשינויי אקלים או מחקרים שיסייעו להשבחת התוצרת המקומית.

חשש ל-24 תקני כוח אדם ומתביעות משפטיות

למרות חשיבותו הרבה, תקציבו של מכון וולקני לא עלה בשנים האחרונות. כעת, בשל הקיצוצים בתקציב 2024 ולאור הקיצוצים הרוחביים המתוכננים, תקציבו יפחת כאמור משמעותית. בשנת 2023 בוטלה העברה של 17.5 מיליון שקל למכון , ובעת תקציבו יפחת מכ-343 מיליון שקל לכדי 275 מיליון שקל. זהו הקיצוץ הישיר בלבד בתקציבו של המכון, כשבנוסף צופים אנשיו לפגיעה נוספת בתקציב, בשל קיצוצים אחרים שמתכננת הממשלה בתקציבי מחקר שונים המגיעים גם למחקרי המכון. כך למשל, תקציב המדענית הראשית במשרד החקלאות קוצץ אשתקד ב-75% וצפוי להיות מקוצץ גם השנה. לאור הקיצוצים, יאלץ מכון וולקני לקצץ 24 תקני כוח אדם, בנוסף לקיצוצים שכבר נעשו בשנים האחרונות (מ-540 תקנים ב-2022 ל-495 השנה)