המלחמה הרוסית העמיקה את משבר הדשנים העולמי

בעקבות משבר הקורונה והגבלת היצוא מסין, מחירי הדשנים זינקו ב־200% וחקלאים החלו לחסוך בהם; המשמעות: תפוקה נמוכה של יבולים; שיבושי אספקה מהיצואנית המובילה רוסיה יצרו איום חדש

בזמן שבישראל דיברו על נאומו הראשון של ראש הממשלה יאיר לפיד באו"ם, במסדרונות הארגון העולמי התרכזה השיחה בנושא אחר — דשן.

המוצר שנמצא בלב מערכת המזון העולמית, אשר חווה בשנתיים האחרונות זינוק חד במחירו, נמצא במחנק מחירים שעלול לטלטל את שוק המזון שנים קדימה. "ללא פעולה כעת, המחסור העולמי בדשנים יהפוך במהירות למחסור עולמי במזון", הזהיר מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, בפתיחת הכינוס השנתי של נשיאים, ראשי ממשלה ובכירים נוספים בעצרת הכללית של האו"ם. "אנו עושים הכל ועובדים עם ארה"ב, האיחוד האירופי ושותפים אחרים כדי לוודא שמה שנאמר פעם אחר פעם, שאין להחיל את הסנקציות על מזון ודשנים, יתורגם למציאות. אנו זקוקים מאוד לדשנים הרוסיים", הוסיף גוטרש בשיחה עם Anadolu, תאגיד השידור הציבורי הטורקי.

לפי הבנק העולמי, מתחילת 2022 זינקו מחירי הדשנים בכמעט 30%, ובשלוש השנים האחרונות הם טיפסו ב־200%. היום מחירים אלו נעים סביב רמות משבר המזון של 2008. בעקבות כך, חקלאים בעולם חוסכים בחומרים מזינים אלו לגידולים, מה שצפוי להוביל לתפוקה נמוכה של יבולים. זהו עתיד עגום לשוק המזון העולמי שכבר סבל הפרעות משמעותיות בעקבות מגפת הקורונה שהביאה לשיבושים באספקה, זאת נוסף על עלייה בתשומות והגבלות יצוא דשנים מצד סין. הפלישה הרוסית לאוקראינה יצרה משבר חדש. המשמעות היא כמובן אינפלציה במחירי המזון שתורגש היטב בשווקים העשירים ותהיה בלתי ניתנת להכלה בשווקים העניים. אם יעמיק משבר המזון, הכל חוששים, הדבר יאיים במיוחד על היציבות הפוליטית במזרח התיכון, אפריקה ודרום אמריקה, שם משטרים נאחזים בכוחם השברירי באמצעות לחם מסובסד.

בלב מערכת המזון העולמית נמצאים הגידולים החקלאיים. אלו מאכילים אותנו ואת בעלי חיים שמזינים אותנו. כדי לספק גידולים בתפוקות ובאיכויות גבוהות, נדרשים חומרים משביחים. כיום, אלו מגיעים בעיקר מדשנים סינתטיים שמבוססים על פי רוב על תרכובת משתנה של שלושה חומרים: חנקן (לרבות תרכובת של אמוניה), זרחן ואשלגן. לפי איגוד הדשנים הבינלאומי (IFA), ב־1950 עמד הביקוש העולמי לחומרי הדשן הסינתטי על כ־20 מיליון טונות, נתון שזינק ב־2020 לכ־190 מיליון טונות ולשווי שוק של כ־155 מיליארד דולר. שוק הדשנים מונע בעיקר מביקושים שנוגעים ליבולי תירס, שמהווים כ־16% מהביקושים לדשנים לשימוש חקלאי, ואחריהם חיטה (15%), ירקות (9%), פירות (7%) ופולי סויה (5%).