החקלאים החדשים: רומנטיקה, הרפתקנות, בריחה מהרעש וציונות
בעידן החקלאות הנוכחית, האנשים שמאחורי העשייה לא חוששים ללכלך את הידיים ולא מתביישים להפעיל יישומונים מתקדמים. סיור אופטימי
רותם ערוסי עבר מהיישוב הקהילתי בית חשמונאי שליד לטרון לנחלה שרכש במושב אליעד ברמת הגולן לפני כשבע שנים. את עסק הגינון שלו הוא לא סגר, וזאת כדי לממן את מה שהוא באמת רוצה לעשות כשיהיה גדול: להיות חקלאי.
מגיל צעיר הוא רוכב על סוסים. לפני שהקים את עסק הגינון חשב להצטרף ליחידת הפרשים של המשטרה, אבל אמרו לו לחכות שיתפנה תקן, והוא בינתיים החל לגנן. כעת המשטרה תיאלץ לחכות, ובאורווה קטנה בשטח שלו ברמת הגולן עומדות כיום שתי סוסות: עספורה ואלקטרה.
"תמיד היה לי חיבור לאדמה, תמיד חלמתי על משק חקלאי, אבל באיזשהו שלב הבנתי שמשק באזור המרכז אני לא יכול לקנות", מתאר ערוסי. "לכן, המעבר לרמת הגולן היה בתחילה משיקול כלכלי. קיבלנו פה אדמה ריקה של שמונה דונם, ובניתי הכול לבד בשתי ידיים. לראות את המשק הולך ומתפתח – זו הרגשה עילאית".
לאחר חיפוש הגידול החקלאי המתאים לו הגיע אל הפטל והאוכמניות, ובכניסה לנחלה שתל בבית רשת שני דונמים וחצי של פטל אדום מזן "אמירה" ודונם אוכמניות. מחשב השקיה דואג שהשתילים יזכו לשלוש מנות מים ביום, כי הטמפרטורה בחוץ כארבעים מעלות.
שתילה