חקלאות

אורן לביא התייחס לקיצוץ שהתבקש משרד החקלאות לבצע במסגרת תקציב המדינה המחודש: "האוצר הודיע שיקצץ לנו 1.1 מיליארד שקל ומעל 300 עובדים יפוטרו. מנגד, אני רואה משרדי ממשלה שמקבלים תוספות של מאות מיליונים"

צו השעה: ארגון לקט ישראל יוצא בקריאה להצלת החקלאות הישראלית

בעקבות מצב ענף החקלאות מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ארגון לקט ישראל יצא בקריאה לבחור בתוצרת חקלאית ישראלית ומקומית על פני התוצרת המיובאת וכך לסייע לענף החקלאות ולחקלאים

ענף החקלאות הישראלי ניצב בשנים האחרונות מול אתגרים קיומיים רבים. מלחמת  "חרבות ברזל" הקצינה את האתגרים הקיימים ואף החריפה את חוסר היציבות של הענף.  חקלאים רבים באזור העוטף, הנגב המערבי ובגבול הצפון ספגו פגיעה קשה ביותר, נותרו מחוסרים בכוח אדם מהיימן, חלקות שלמות הלכו לאבדון ולא זרעו מחזור נוסף של תוצרת חקלאית.  

רן גוראון מנכ"ל בזק ובנו של יאיר גוראון ז"ל  יעניק את המלגות עם אילון גדיאל יו"ר קרן המלגות
בטקס חגיגי שיתקיים בתחנת המחקר "יאיר" בחצבה- הקרויה על שמו של יאיר גוראון ז"ל

קרן המלגות ע"ש יאיר גוראון ז"ל, מייסדו ומנהלו הראשון של מו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה וצפונית-תמר, על שמו תחנת המחקר החקלאי "יאיר", תעניק מלגות בהיקף של כ-90,000 שקלים לסטודנטים מצטיינים לתואר שני, שלישי ומתמחי Post doc, שמחקרם עוסק בתחומי חקלאות, מים, איכות סביבה, ביוטכנולוגיה, ושימוש בטכנולוגיות חדשניות מבוססות בינה מלאכותית.  

"במקום לקטוף תחת אש, יכולנו להישאר במלון ולקבל פיצוי מלא"

חמישה חודשים מפרוץ המלחמה וטרם הוסדר הפיצוי לחקלאים ממשקים במרחק של עד 20 ק"מ מהגבול. לטענת החקלאים, העיכוב נובע בין היתר מסחבת של מס רכוש, עד שלאחרונה העלה תנאים נוספים הפוגעים בהיקף הפיצוי שיקבל כל חקלאי. חקלאים: "דווקא מי שקטפו תוצרת נפגעו"

85% מהציבור מעדיף לרכוש תוצרת חקלאית מקומית

תוצאות הסקר שנערך על רקע המלחמה ניתן ללמוד כי החשיבות של חקלאות הישראלית התעצמה בעיני הציבור, ובהתאמה גם החשיבות של סימון ארץ המקור 
חובת הסימון חלה כבר מסוף חודש דצמבר 2023 על פירות וירקות טריים, מוצרי חלב, בשר טרי (עופות, בשר בקר) ודגים, ומחויבת גם בפלטפורמות המכירה המקוונות מ-24.02.2024

החקלאים, ובהם אני, נותרנו ללא ידיים עובדות בעקבות נטישתם של העובדים הזרים את הארץ והפסקת כניסתם של עובדים פלשתינים • דרושה תוכנית מקיפה

מאז פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר נקלע ענף החקלאות בישראל למשבר הגדול ביותר שידע מאז קום המדינה. כענף שגם כך עמד מול אתגרים אינספור לאורך השנים, חוסר תקציבים ועידוד תוצרת מיובאת שפגעה בו אנושות, ביום אחד קמו החקלאים לעידן אחר ושחור ששינה את הכל.

ישראל צריכה לשלב פיתוח וקידום הסטארט-אפים לפתרונות טכנולוגיים לחקלאים הקטנים, כחלק מפיתוח החקלאות בפריפריה. בדרך זו נאפשר גם הקטנת התלות בפועלים זרים וגם שמירה על המרחב החקלאי בפריפריה

בעשורים הראשונים לאחר הקמת המדינה היוותה החקלאות מרכיב מרכזי בכלכלת ישראל, כולל יצוא תוצרת טרייה לחו"ל. התפתחות החקלאות נשענה במידה רבה על מערכות מחקר והדרכה ציבוריות שתרמו לפיתוח תוצרת חקלאית איכותית ועתירת יבול, שנחטפה בשווקי היצוא.

לראשונה מאז הטבח בשבעה באוקטובר ופרוץ המלחמה, מספר חקלאים חזרו לעוטף עזה וקיימו אירוע חרישה גדול בשטח עזה

מתנועת תמונת הניצחון נמסר כי "אויבנו ילמדו אלו עוצמות רוח יש בעם ישראל ואצל החקלאים הישראלים. היכן שתעבור המחרשה - שם יקבע הגבול. תנועת ׳תמונת הניצחון׳ יוצאת בקריאה ברורה לשינוי תפיסת הביטחון, זו התנועה של העם". 

הממשלה מתכוונת לקצץ 21% מתקציב המוסד הגדול ביותר בישראל למחקר חקלאי; פרויקטים רבים יופסקו, 24 תקני כוח אדם יבוטלו ובמכון מזהירים כי הדבר יוביל בהמשך לסגירתו

השר אבי דיכטר: "משמעות הצעת האוצר הייתה סגירת משרד החקלאות. בלמנו את זה"

בשבועות האחרונים נאבק שר החקלאות דיכטר בתכנית האוצר לשינוי משרד החקלאות. בראיון ל'דבר' הוא אומר: "כל הפנטזיות לשינוי מבני ירדו מהפרק" | על הרפורמה בחקלאות: "עשר שנים מורידים מכסים וזה לא מביא להוזלה" | על מחיר המים: "בשום מקום בעולם החקלאים לא משלמים כל כך הרבה"