מעמיקים שורשים: שרי החוץ של הודו וישראל בטור חגיגי לרגל 30 שנים לכינון היחסים

שיתופי הפעולה בין המדינות משתרעים במגוון תחומי החיים - חקלאות, ביטחון, כלכלה וחדשנות • ישראל והודו הן שתי תרבויות עתיקות, אך גם שתי דמוקרטיות צעירות שפתוחות לחדשנות והיכולת לתקשר עם תרבויות אחרות

כ־4,000 ק"מ מפרידים בין הודו לישראל, שמציינות השנה שלושה עשורים לכינון היחסים ביניהן. בין חקלאות ומים לחדשנות וביטחון, חולקות המדינות ידע, פרויקטים וחזון, בחודשים האחרונים הן גם שותפות בשיח דיפלומטי ייחודי עם ארה"ב ומדינות המפרץ.

יש נקודת דמיון גדולה בין התרבות ההודית לתרבות הישראלית: שתיהן מבוססות על הסיפור ההיסטורי, כתבי הקודש, בין היתר, הרַמָאיַאנָה והמַהַאבְּהַרַאטַה, התנ"ך והתלמוד - אפוסים גדולים, שמספרים את סיפורו של עם, וגם סיפורי מוסר שמגדירים לחיים כללים. כשכוננו היחסים בין המדינות, לפני 30 שנה בדיוק, בשני הצדדים היתה סקרנות, אבל גם תחושה של היכרות. אנחנו שתי תרבויות עתיקות. אנחנו גם שתי דמוקרטיות צעירות ואנרגטיות שמונעות בידי פתיחות כלפי חדשנות והיכולת לתקשר עם תרבויות אחרות.

ההיסטוריה העתיקה של עמינו מעניקה לנו פרספקטיבה. אנחנו יודעים שידידות ואמון הם לא רק תכונות חיוביות, אלא גם נכסים ממשיים. בחדר השינה של ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן־גוריון, היתה תלויה תמונתו של מהטמה גנדי, שני אנשי חזון ומעשה שהאמינו בדרך משותפת. ב־30 השנים האחרונות אנחנו הולכים בדרכם, הבנו את מהות מחשבותיו של גנדי ואת החזון של בן־גוריון, וגילינו שביחד אנחנו יכולים לעשות יותר. שיתופי הפעולה בינינו משתרעים היום במגוון תחומי החיים - חקלאות, ביטחון, כלכלה וחדשנות.