יותר מ־300 אלף עובדים זרים מציפים את המשק

בשל המחסור בעובדים ששרר במלחמה, הרחיבה הממשלה את היתרי ייבוא העובדים הזרים ומספרם הגיע השנה לשיא

פעילים חברתיים מדווחים על תנאי העסקה מחפירים וחוששים מההשלכות על העובדים הישראלים

אך בינתיים, למרות המצוקה הכללית, שיעור האבטלה נותר נמוך ושכר העובדים ממשיך לעלות

 ארגוני העובדים, מצידם, הצליחו לשרוד את ההפיכה המשטרית

התקשורת לסוגיה עוסקת בשנים האחרונות מעט מאוד, אם בכלל, ביחסי עבודה ובזכויות עובדים. בסערה הגדולה העוברת על ישראל, נושאים מסוג זה נדחקים לשולי השיח הציבורי. אך כארבעה מיליון שכירים ממשיכים להגיע מדי יום למקום עבודתם (או לעבוד מהבית) ותלויים למחייתם בשכר ובתנאים הסוציאליים, במציאות של יוקר מחיה הולך ומאמיר.

בשנה האחרונה הגיעו לישראל עובדים זרים במספרים חסרי תקדים. לפי הערכות, שוהים בארץ כיום כ־250 אלף מהגרי עבודה (רובם מאסיה), וכן כ־30 אלף מבקשי מקלט (רובם מאפריקה) וכ־45 אלף עובדים פלסטינים מהגדה המערבית (רובם בהתנחלויות). כלומר, יותר מ־300 אלף עובדים זרים.

 

בארגוני זכויות עובדים, כמו "קו לעובד", מדווחים על הידרדרות בתנאי העסקתם של העובדים הזרים. גם בארגונים המייצגים עובדים ישראלים, כמו "ההסתדרות" ו"כוח לעובדים", מודעים להצפת השוק בעובדים זרים ולתנאי העסקתם הקשים, וחוששים שאלה יביאו, בעקיפין, להידרדרות במצבם של העובדים הישראלים.

פברואר השנה פרסמה ההסתדרות דוח שבו הזהירה: "העובדים הזרים מתרחבים לענפים שלא הסתמכו בעבר על עובדים פלסטינים או זרים […] ההסתדרות מזהירה מדיכוי שכר ופגיעה בהזדמנויות התעסוקה של ישראלים". גם בדוח בנק ישראל לשנת 2025 שפורסם השנה נכתב: "הגדלת מספר העובדים הזרים עלולה להחליש את מנגנון עליית השכר של העובדים הישראלים".

לדברי מנכ"לית ארגון "קו לעובד", עו"ד מיטל רוסו: "מאז שעובדים פלסטינים מהשטחים הורחקו מישראל בעקבות 7 באוקטובר, התחילו להגיע יותר ויותר מהגרי עבודה, בעיקר מאסיה – נפאל, הודו, תאילנד, סרי לנקה ואוזבקיסטן.