הממשלה הפחיתה מכסים ופתחה לייבוא: האם המחירים ירדו?

"ממשלת השינוי" הבטיחה לטפל ביוקר המחיה על ידי פתיחת ענפים רבים לייבוא • בחודשים האחרונים חתם שר האוצר על מספר צווים להסרת מכסים בגבינות, חמאה, דבש ועוד • האם המחיר ירד ומה קרה בפועל במדפים בסופר?

אחת ההבטחות של "ממשלת השינוי" הייתה להוריד את המחירים בסופר. הממשלה הצהירה שתפתח ליבוא כל ענף שאינו פתוח ובכך תוריד את המחירים בישראל ותשווה אותם למחירים בשאר העולם. לשם כך החל שר האוצר בסדרה של הפחתת מכסים: מחמאה דרך דבש וגבינה ועד ירקות ופירות, השר חתם על מספר צווים שהיו אמורים לסייע להוזיל את הקנייה שלנו. מה קרה בפועל? ד"ר חזי גור מזרחי, מייסד המכון לחקר הקמעונאות, בדק עבור קוראי N12. 

חמאה

לאחר שנחשפנו בשנה שעברה (ולא בפעם הראשונה) לתופעות החוסרים בחמאה ומוצריה במדפי המרכולים, החמאה עלתה לסדר היום ושר האוצר חתם בסוף השנה שעברה על צו המורה על ביטול המכס בחמאה ומוצריה ופתיחת השוק ליבוא. אכן פעולה מבורכת אך התוצאה פחות:

מוצרי החמאה הצרכנית נשלטים בשוק על ידי קונצרן תנובה והמוצר היה תחת פיקוח עד לסוף שנת 2021 ומחירו המפוקח עמד על 39.4 שקלים לק"ג (3.94 לאריזת 100 גרם). מאז שהמוצר יצא מהגבלת הפיקוח, ביטול המכסים ופתיחת היבוא לא נצפו יותר חוסרים במדפים והצרכן הישראלי נחשף למותגי חמאה חדשים, טעמים ואיכויות מאירופה, אך המחיר הממוצע בסגמנט החמאה זינק בכ-60%.

חמאה של המותג לורפק, משווקת בארץ על ידי חברת שטראוס במחיר של 62.50 שקלים לק"ג וחמאה מפינלנד תחת המותג וליו, נמכרת במחיר של 64.50 שקלים לק"ג. זאת בזמן שמוצרי החמאה האירופאים נמכרים במרכז אירופה במחיר ממוצע של 35 שקלים לק"ג – כלומר למרות הוצאת החמאה מפיקוח ופתיחת השוק ליבוא ישנו פער עצום במחיר בין אירופה לישראל.

גבינה צהובה

בתחילת דצמבר אשתקד שר האוצר הגדיל שר האוצר את מכסות הייבוא הפטורות ממכס לגבינות קשות. החברות הדומיננטיות שפועלות בתחום הן חברת ויליפוד עם המותג יורו, שנותן מענה רחב לכל מוצרי תוצרת החלב והגבינות, חברת נטו וחברת יורוצ'יז.

הבשורה המשמעותית הגיע בעיקר בתחום הגבינות הקשות הצהובות הארוזות: בזמן שהמחיר המקסימלי המפוקח על גבינה צהובה במכירה לפי משקל במעדניה עומד על 4.05-4.27 שקלים ל-100 גרם (הפער בין עמק לגלבוע), מחיר גבינת עמק 400 גרם 28% פרוסה ארוזה עולה לצרכן בממוצע 30 שקלים, דהיינו 7.50 שקלים ל-100 גרם.

פירות וירקות

הסערה העיקרית שמתחוללת בשוק הינה המחלוקות בין החקלאים לקמעונאים בתוצרת הירקות והפירות הטריים מי הוא המרוויח העיקרי ולמה קיימים פערי מחירים כפי שמציגים לנו המגדלים בין המחיר שיוצא המוצר מהשדה למחיר שהוא מוצג על דוכן הירקות,

כחלק מהרפורמה בחקלאות שאושרה במסגרת חוק ההסדרים, חתמו שר האוצר ושר החקלאות במהלך מרץ על ביטול מידי של מכסים על מגוון פירות וירקות, טריים וקפואים, כמו: אבוקדו, שום, אפונה, שעועית, תאנים, אננס, פירות יער, פטריות ועוד. אמנם פתיחת ייבוא היא מבורכת גם כשמדובר באננס, אבוקדו או פירות יער, אך המוצרים האלו אינם מוצרים שכיחים בסל הקנייה שלנו כמו שאר המוצרים ברשימה. הירקות המרכזיים שקונה הצרכן הישראלי הם עגבנייה, מלפפון, בצל, תפו"א, כרוב, פלפלים וחציל, שמהווים כ-80% מהצריכה שלנו.

גם אם נוריד את מחיר האננס למחיר זול יותר מעגבנייה, עדיין הצריכה תהיה תוספתית ולא תחליף את מוצרי הבסיס, כך שההשפעה שלה על מחיר הסל המשפחתי תהיה שולית. בנוסף, במקביל למכסים, קיימות גם תקנות להגנת הצומח שמונעות ייבוא של ירקות ופירות מזנים מסוימים.

שוק פירות וירקות