הזנחת ירושלים, אובדן הנגב ושנאת החקלאות

החקלאות היא נשמתה של הציונות. היישובים קבעו את הגבולות, החקלאות היא אהבת הארץ והחיבור אליה.

תושבי ישראל אוהבים את החקלאים אבל רשויות המדינה שונאות אותם. התמיכה הישירה בחקלאים בארץ נמוכה בהרבה מהמקובל במדינות המפותחות. אפשר היה לצפות שבישראל התמיכה תהיה גבוהה יותר או לפחות באותה רמה, כיוון שאצלנו הסכסוך הלאומי והקרב על האדמה עוד לא נגמרו, אבל זה לא המצב.

רשתות השיווק חוגגות על גבם הכפוף של החקלאים. מחלקת הפירות והירקות הן מדפסת הכסף שלהן, וזה בא על חשבון החקלאים ועל חשבון הציבור. יש מעט רשתות והן שולטות בשוק, זהו קרטל שמולו החקלאים לא יכולים לעשות דבר. כל אחד מהם עומד לבד לגורלו מול הרשתות, שמכתיבות את המחיר ואת התנאים בצורה דורסנית. וכשיש כשל שוק כמו קרטל הרשתות, שקונה במחיר נמוך מדי מהחקלאים ומוכר במחיר גבוה מדי לציבור, כאן תפקידה של הרגולציה להתערב

שדה מעובד

צילום: מועצה אזורית מרחבים