נזקי טבע

המשרדים דורשים מיושבי ראש הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה ומהנדסי הערים לפעול לטיפול בעודפי עפר באופן שימנע פעולות אסורות בקרקע חקלאית ובשטחים הפתוחים

כך שתימנע פגיעה בסביבה ובחקלאותהשלכת עודפי עפר פוגעת הן בסביבה והן בחקלאות • כמות העפר הממוצעת הנוצרת בארץ מידי שנה עומדת על כ-10 מיליון מ"ק, פי שניים מכמות הפסולת הביתית השנתית המיוצרת במדינת ישראל ופי שניים מכמות פסולת הבנייה השנתית • בעת הגשת תכניות מפורטות יידרשו היזמים להציג פתרון מעשי לעודפי עפר כחלק מהתנאים להיתר בנייה

ההשלכות הכואבות של משבר האקלים כבר כאן: באזור אשכול, שאחראי על רוב גידולי העגבניות בארץ, מתמודדים עם נזקים חסרי תקדים בחממות לאחר שהמדינה לא הצליחה לעמוד בדרישות המים בימי הקיץ החמים.

בקרוב, מתריעים החקלאים, גם הציבור ירגיש את ההשלכות בכיס: "לא יהיה מנוס מעליית מחירי העגבניות לקראת החגים". ומה עם יבוא? "גם המדינות השכנות סובלות ממשבר האקלים"

על רקע שינויי האקלים – משרד החקלאות ישתתף במימון הפרמיה לחקלאים לרכישת ביטוח כנגד נזקי טבע, אסונות טבע, מחלות ומזיקים בהיקף חסר תקדים העומד על 247 מיליון ₪

בתנאי מזג אויר קיצון, מחסור במים ובאדמות חקלאיות יהיה קושי לגדל מזון לכמות האנשים ההולכת וגדלה בעולם

השבוע עם חשיפת טמפרטורות שיא בחודש יוני וצפי לחודש יולי החם ביותר שתועד אי פעם, התריע מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש :"שינויי האקלים יצאו מכלל שליטה. אם נמשיך לדחות יישום של צעדים נדרשים הכרחיים, אני  חושב שאנו מתקדמים לעבר מצב קטסטרופלי"

המדענית הראשית של משרד החקלאות , ד"ר מיכל לוי, אמרה בוועידה הגלובאלית Aim 4 Climate  בוושינגטון;

"פיתוח 'חקלאות בת קיימא' היא צעד מכונן לביסוס חוסן ל-מערכות ייצור המזון בכל רחבי העולם. מדינת ישראל, הצליחה לאורך השנים לטפח ענפי חקלאות משגשגים בזכות חדשנות טכנולוגית, מחקר ופיתוח, וזאת למרות תנאי האקלים הקשים והצחיחים".

“משבר האקלים, לא יודע גבולות, גם לא במזרח התיכון, פיתוח חקלאות בת קיימא, היא צעד מכונן לביסוס חוסן למערכות ייצור המזון בכל רחבי העולם…” – כך אמרה היום (יום חמישי, י”ט באייר התשפ”ג) המדענית הראשית של משרד החקלאות, ד”ר מיכל לוי .

השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות זיהו לאחרונה נגעים חדשים של פסילת ההדר האסייתית באזורים חדשים, ובחצרות פרטיות. החשש: התפשטות לשטחים חקלאיים. כך תזהו את המזיק

בקנט מציינים כי העלייה נובעת ממשבר האקלים, כאשר לפני עשור נאמד היקף הנזקים השנתי הממוצע ב-170 מיליון שקלים בלבד

החורף הקר בחודשי ינואר ומרץ גרם לנזקים בהיקף של כ-84 מיליון ש"ח | מנכ"ל קנט: "צריך להיערך להתמודדות עם משבר האקלים והשלכותיו על החקלאות הישראלית, לא בטוח שבשנים הבאות נוכל לסמוך על אספקת תוצרת חקלאית מיובאת"

‏כ-88 מיליון שקלים יושקעו בשנת 2022 למימון פרויקטים של רשויות הניקוז לניהול נגר עילי, צמצום נזקי שיטפונות והצפות ושיקום נחלים

מדובר בהשקעה בהיקף חסר תקדים במסגרת נוהל תמיכה ברשויות הניקוז, המצטרפת לשורת צעדים מהעת האחרונה שמוביל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בראשם החתימה על הסכם היסטורי עם משרד האוצר ורמ"י להקצאת 1.2 מיליארד ש"ח לנושא 

עיקר הנזקים - כתוצאה מהקור שפגע בירקות ובחיטה ומהרוחות שהזיקו לפירות הגדלים על עצים • שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט שתפצה את החקלאים המבוטחים: "אין אף ענף במשק, מלבד החקלאות, הנאלץ להתמודד מדי יום עם ההשלכות הכלכליות של משבר האקלים"

140 מיליון שקל, זהו הסכום בו תפצה קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, את החקלאים בגלל נזקי מזג האוויר. זאת לאחר שהשלכות ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים פגעו במהלך החורף בחקלאים וביבול. מסיכום נתוני חורף 2021-2022 (דצמבר2021 - אפריל 2022) עולה כי מדובר בעלייה של כ-8% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד ובזינוק של למעלה מ-37% ביחס לחורף 2019-2020.

"פסילת ההדר האסייתית" הוא נגע הגורם למחלת הגרינינג, מחלה בהדרים, שנחשבת למחלה המסוכנת ביותר בעולם בהדרים. הנגע אותר ב-750 דונם פרדסי עמק חפר, ועתה מפקחי המשרד יוצאים נגדו למלחמה בכדי למגרו מהמדינה

"פסילת ההדר האסייתית", או בשמה המדעי Diaphorina citri Kuwayama, מוכרת כמזיק של הדרים וכווקטור של מחלת הגרינינג -מחלת הדרים שנחשבת כמחלה ההרסנית ביותר בהדרים, ונגרמת על ידי החיידק "Candidatus Liberibacter". המחלה משמידה את העץ ומביאה למותו, כיוון שאין דרך לרפא עצים.